אחרי טיול לילי בניידת "טיפול נמרץ" עם פרמדיקים זריזים ונחושים,
לא לאבד רגע כשלחץ הדם שלי הרקיע שחקים ואני כבר בתוך בלבול חזק ושכחה.
אחרי לילה ב"חדר מיון" ברמב"ם CT ראש רופאים אחיות וילדים מודאגים,
בעל סעודי מונשם 24/7 מלא בתושייה שרגע קודם ישב
לצידי מול המחשב והטלפון, כשהרגשתי את אותו כאב
ראש חזק מציף אותי, לחץ על כפתור אחד בטלפון וקרא
לבת… שקראה לבן ולבת… שקראו למד"א.
החלטתי שאני חייבת להעלות את ה"פוסט טראומה"
למען ההורים שלכם, למען הסבים והסבתות שיהיו זהירים.
כי החברה שאנו חיים בה עתה שינתה פניה ללא הכר.
איבדה את כל ערכי המוסר והאמון באנשים עליהם בני דורי גדלנו
"והדרת בני זקן" הייתה דרך חיים ולא עוד סתם פתגמים ומכתמים כתובים.
את הפוסט הזה כתבתי עוד בטרם נלקחתי לבית חולים, כתבתי אותו בסערת
רגשות ביום עמוס חוויות, שכנראה הם שהביאו אותי בסופו של יום
לירידת מתח והתמוטטות.
ועתה הוספתי רק את הפתיחה שאחרי "בית חולים".
יום אחרי בבית… מוקפת בילדים נכדים שכנים החברים והמשטרה
שכולם חושבים שסבתא וואלה "גיבורה"
אבל אני ממש לא אני מרגישה כאילו עבר עלי מכבש שכתש וריסק אותי לחתיכות חתיכות.
לא הרגשתי כך עד לאותו רגע בו קיבלתי כאב ראש חזק וזכרוני החל בוגד בי.
כך הכל התחיל…
9:45 עוד לא פתחתי "עין תורנית" עזרתי לסבא במקלחת, סבתא מקבלת שיחת
טלפון שלום גב' אילנה מדבר אבי מ"קופת חולים" אני רוצה לברר
מה עם טופס 17 שלכם את עוד זקוקה לו? ואני עונה
"את הטופס נתתי ביום שני בבית חולים כרמל לבדיקת ה-CT שעשינו לבעלי".
אוקי הוא אומר לי וממשיך… אני מבין שבעלך סיעודי. אני רוצה לעניין אתכם
במיזם חדש של "קופת חולים" על סטודנטים לרפואה שמתנדבים כדי לקבל
מילגה, מגיעים לבית המטופל יושבים איתו יוצאים לטייל, מקריאים ספר,
סוג של עזרה בכדי להקל עליך קצת…
והסטודנט יכול כבר להגיע היום תוך שעה!!!.
מה את אומרת?
מה אני אומרת? נשאל את פי "הנער" וסבא יחליט…
אני שואלת את סבא מה אתה אומר ?
וסבא אם זה עוזר לסטודנטים לקבל מילגה ולהתקדם בחיים, אז כמובן שאני מסכים.
אני חוזרת לטלפון לתת תשובה חיובית ואז "העין התורנית" שלי שטרם
התעוררה מגלה על הצג כתוב "שיחה פרטית" לא מזוהה !!
ואז "סבתא זפטה" התעוררה עם כל הרדארים לפעולה…
ואני שואלת תגיד לי "חבוב" למה אתה מטלפון חסוי?
"קופת חולים" אף פעם לא מתקשרת אלינו בחסוי !!
את הטלפון שלהם אני מכירה בעל-פה…
והוא: "אולי השיחה קפצה למרכזייה וזה נראה חסוי…"!
תקשיב לי "חבוב" תתקשר מ"קופת חולים" כשאני אזהה
שהשיחה אכן מ"קופת חולים"…. נסכים.!
בינתיים אל תשלח שום סטודנט! אוקי להתראות… השיחה הסתיימה!
המטפלת שלנו הגיעה ושיתפתי אותה "בשיחה המוזרה"
שהתקבלה והיא מה את אומרת? אני הולכת הביתה, אני מפחדת!
ממה את מפחדת ?… סבתא לצידך!! אמרתי לה.
היא החלה להכין ארוחת בוקר ואז היא קולטת בחלון המטבח את "גוליית"
הענק ובערבית צועקת לי הוא בא… הוא בא… הוא בא… ואני מי בא?
והיא בריצה נעלה את דלת הכניסה.
אבל סבתא לא פוחדת מכלום… רק מבורא עולם!
הוא דופק ואני פותחת… "שלום אני "גיל הסטודנט"
באתי לשבת קצת עם סבא…
גבוה, חתיך, משהו כמו 2 מטר גובה אמרתי "גוליית" אמרתי!
ואני "סליחה" אני הבהרתי בשיחת הטלפון שאף אחד
לא יגיע לפני שאני מזהה מי שלח אותך!!!
וכאן התחלתי בחקירה "משטרתית" :
יש לך תעודה מזהה?…. לא
יש לה תעודת זהות….לא
אז מה כן יש לך ?
יש לי פלאפון אז תן לי את המספר כדי שאתקשר אליך…
והוא: נו באמת הגעתי לכאן בשני אוטובוסים רק כדי לעזור לכם ואתם
הקשישים לא מעריכים את מה שעושים למענכם !
אני לומד סיעוד בטכניון…
אני נראה לך נוכל?
יוו…"אני לא אמרתי שאתה נוכל…"!
ובנשימה אחת אני שואלת את "גוליית"
"סליחה – איך בדיוק נראה נוכל?"
והוא ממשיך ואומר לי: "אם הגעתי עד לכאן אולי כדאי שאעשה הכרות עם סבא
עד ש"קופת חולים" יתקשרו ונקבע לפעם הבאה.
לא הספקתי להגיד -כן או לא- טלפון משרונה מקופ"ח
וסבא ששואל אם מי אני מדברת ? הוא התחמק ונכנס כבר לתוך הבית
והגיע עד לחלון המשקיף אל הנוף שם יושב סבא בקבוע עם מחולל החמצן שלו.
השארתי את הדלת פתוחה לרווחה ואמרתי למטפלת בערבית שתשאיר את "המגב"
ושלא תזיז אותו ממקומו,על כל צרה שלא תבוא!
הוא "הסטודנט" אעלק נכנס אמר לסבא שלום וביקש ממנו לצאת איתו קצת לחצר,
כי לא נעים לו להיות בבית שלא מקבלים את "פניו ברצון"!
אני באותו הרגע לקחתי את הפלא זה שנקרא "פלאפון"
וצילמתי ממרחק 6 מטר את הבחור 1-2-3 תמונות …
"היי היי מה את עושה? גברת למה את מצלמת אותי ?
תפסיקי לצלם אותי! את שומעת ! תמחקי את הצילום!!"
ואני.. תקשיב "לכל צרה שלא תבוא שתהייה לנו תמונה שלך
אם אתה "הסטודנט הטוב" שבאמת יביא לסבא מרפא אז שתהייה לנו תמונה!
ואם אתה לא אז גם תהייה לנו תמונה!
סבא שואל אותו "מי אתה?"
אני גיל סטודנט לרפואה לומד בטכניון…
(זוכרים לי הוא אמר סטודנט לסיעוד….)
בוא נצא החוצה הוא ביקש…
סבא מבקש תן לי יד תעזור לי לקום.
והוא… "הגוליית"2 מטר גובה, כתפיים רחבות,
גוף משולש אומר… "יש לך מטפלת שהיא תעזור לך!!!"
אבל המטפלת שעמדה ליד סבא קיבלה "שיתוק מוחין,
רגליים קרות, נבהלה נאלמה דום…" ובאין תגובת מטפלת,
סבא ביקש שוב תעזור לי לקום, אז הוא נתן לסבא יד
ואחרי שתי נפילות בחזרה לכסא סבא נעמד ועם ההליכון ומחולל החמצן
החל אט אט לצעוד, עשה מנוחת ביניים ועוד כמה צעדים לכניסה.
המטפלת הביאה לסבא כסא, קרבה את מחולל החמצן, הביאה
מגבת וניגבה לסבא את זיעת המאמץ, הביאה לו כוס מים
והציעה גם "לסטודנט" אבל הוא סרב.
במבואה הבית הסטודנט ה"נחמד" והשרמנטי החל צועק עלי את יודעת
שאת "קצת חצופה" אני בא לעזור לכם…
לי אתה אומר "קצת חצופה" שמעתי טוב?
אז אתה טועה אני לא קצת חצופה אני מאוד מאוד חצופה!!!
אתה "הסטודנט לסיעוד" אומר בבית שלי לסבתא חצופה !!!
כאן כל הפיוזים של סבתא החלו אחד אחד פשוט
להתפוצץ ולעוף מול "הגוליית" הענק שעמד מולי.
יווו… אמרתי לו היי אדון נראה לי אתה קצת התבלבלת!!!
לי אתה לא תגיד בבית שלי שאני "חצופה"!!!
ועלי אתה לא תצעק עם כל ה 2 מטר גובה שלך !
אתה הבנת את זה!!!
הבן אדם נבהל כנראה הבין שסבתא לא פוחדת לקח את רגליו
ורץ ואני עם הפלאפון בעקבותיו…
המטפלת פחדה עלי ורצה אחרי… סבא נשאר יושב על הכיסא בכניסה.
למה אתה בורח? לאן חכה? בוא הנה י'פחדן שכמותך
הגעתי לגרם המדרגות (20 במספר) שחוצה בין הרחובות והאמת
נדמה לי שריחפתי מעליהן לא זוכרת שירדתי אותן.
והוא רץ כאחוז אמוק, חצה את שדרת השיחים המפרידה בכביש
הביט בי שוב נכנס למכונית לבנה ונעלם …
(זוכרים אמר הגיע בשני אוטובוסים בשביל לעזור לסבא?)
במנוסתו הרכבים שנסעו בשדרה עצרו עצירת פתע…
כמעט נכנסו בו ואני ממשיכה לצלם…חיכיתי שיסתובב סביב
הכיכר השמורה ויצא את זכרון יעקב אבל הוא כנראה ברח בדרך אחרת.
חזרתי הביתה התקשרתי ל"משטרת ישראל" והם תוך דקות
היו בביתנו – אחריהם המודיעין – ואחריהם – זהוי פלילי…
זו הייתה "ארוחת הבוקר והצהרים שלי ושל סבא להיום.
כולי עוד נסערת וכועסת על עצמי למה לא התקשרתי
למשטרה ברגע שהגיע!
אז לכל מי שיש סבא סבתא הורים מבוגרים…
אף "סטודנט" לא מגיע מרצונו הטוב בלי זיהוי ובלי
תאום מראש,ואחרי בירור שלי במרפאה בזכרון- במנהלת ב*2700
אין שום מיזם "לקשישים בקופת חולים"!
הכי מצחיק אחרי שעה התקשרה המשטרה בחסוי לשאול
כמה שאלות אמרתי להם סבתא לא עונה בחסוי!!
והשוטר החמוד אמר לי סבתא זה אני X
זו הפעם הראשונה שאני ממלא דו"ח בחיוך והסיפור שלכם
על סבתא שהניסה "סטודנט" ענק בגובה "גוליית".
כבר עבר בכל הרשת של "המשטרה".
את התמונות של "הסטודנט" בתוך ביתי אני אעלה רק אחרי
חקירת המשטרה…
השוטרים שהגיעו היו בגובה ממוצע כמוני…
התבוננו בתמונות ואחד מהם אמר לי:
"אני רואה אחד בגובה כזה אני בהיכון עם אקדח…"
אמרתי לו "גם אני הייתי בהיכון עם המגב"!
אז מכאן יש לי בקשה כמו שהשוטרים אמרו לא לפתוח
את הדלת ולהתקשר ישר למשטרה.
הם יהיו לצידכם תוך דקות!
ותודה שהגעתם עד הלום
תגנו על ההורים הסבים והסבתות שלכם.תודה.
