איך מחלקים עסק משפחתי שבו בני הזוג עובדים יחד בגירושין?
המצב המשפטי בישראל קובע לפני חוק יחסי ממון, שחל על הזוגות שהתחתנו אחרי 1974 במידה ולא ערכו בני הזוג הסכם ממון, כשבני הזוג מתגרשים, יש לחלק באופן שווה ביניהם את הנכסים שצברו בחיים המשותפים, הרכוש כולל העסק המשותף שהקימו, גם במקרה שהעסק או חלק מהרכוש לא רשום על שם שניהם. המדיניות המשפטית כיום קובעת כי בני זוג לא יכולים להמשיך להיות שותפים בעסק לאחר הגירושין ולכן בעדיפות ראשונה יש לבצע הפרדה, באמצעות הערכת שווי, כשאחד מהצדדים נשאר בעסק ומשלם לצד השני את חלקו לפי הערכת השווי. לעסק המשפחתי כמה אפיונים מרכזיים: הוא נוסד על ידי בני משפחה, ומצופה כי יועבר בירושה לדור ההמשך. יורשי מייסדים יהיו הבעלים, וחברי המשפחה יעבדו בעסק ויהנו מפירותיו. ההגדרה של חבר משפחה כוללת כל מי שמקורב למייסד העסק דרך קשרי נישואין או קשרי דם. מרבית העסקים המשפחתיים מוקמים על ידי זוגות נשואים, ולפיכך זהות העסק והתרבות הארגונית שלו הם השתקפות של הזוג המייסד, עם זאת, הספרות ומחקרים רבים בנוגע לעסקים משפחתיים קבעו כי המגמה ההתפתחותית האופיינית לתרבות המערב היא בכיוון של יתר אינדיבידואליות. לכן, התפתחות הפרט כאינדיבידואל הופכת להיות תהליך מורכב ובעייתי בעסקים משפחתיים ,בגלל המעורבות הבינאישית הגבוהה הנדרשת בין בני זוג בעבודה משותפת. לטענת החוקרים כשאנשים עובדים עם בן משפחה הם מתקשים לתפוס עצמם כמובחנים ממנו ועלולים להישאר "תקועים" במצב זה. גם בתרבות המעריכה עצמאות ניתן למצוא תגמול בתלותיות, המשחררת מהצורך לקבל החלטות ולהכריע בין אפשרויות – במיוחד כאשר קיים סיכוי לטעות. ניהול העסק המשפחתי כמבנה היררכי מעמיד בספק אפשרות של שוויוניות בקבלת החלטות, ומצמצם עוד יותר את המרחב להתפתחות של עצמיות אוטונומית. במילים אחרות: על-פי גישה זו, שותפות זוגית בעסק עשויה להתקיים לאורך זמן, אך במחיר הצמיחה וההתפתחות האישית של כל צד. לעומת זאת יש גם גישה מנוגדת לחלוטין שטוענת שכאשר בני זוג משתמשים בתלות ההדדית ובתקשורת ביניהם כשותפים שוויוניים, מתוך ניסיון לעמוד באתגר המשמעותי הניצב בפניהם, היינו: לעבוד יחד מדי יום, ובכל זאת לשמור על חיי נישואין איכותיים לצד חיי עבודה מספקים באופן שניתן לשלב אותה מערכת ערכים לתוך חיי העבודה וחיי המשפחה. החוקרים מציינים ארבעה יסודות אשר יוצרים את האפשרות למערכת יחסים שוויונית בין בני זוג בעסק משפחתי: היעדר תחרות בינאישית, תקשורת, אמון ומטרות משותפות.

מצד שני גם "הסניגורים" המובהקים שתומכים בגישה שניתן לשלב זוגיות בעסק המשפחתי מכירים בכך שעבודה משותפת של בני זוג אינה נטולת סיכונים ואיננה בגדר אוטופיה. בכך מצטרפים המחייבים אל השוללים: אלה גם אלה, אף כי מנקודות מוצא שונות, סבורים שיש לנקוט זהירות ולקיים דיון שקול ופתוח קודם שמחליטים לצאת למסלול חיים שכזה. לכן במקרים שבני הזוג לא יכולים להמשיך לנהל ביחד את העסק, ברוב המקרים אין מנוס מפירוק הנישואין והשותפות בעסק, פעולה שיש לבצע בתבונה ובזהירות רבה, על מנת שלא להרוס את העסק, שעלול להיפגע קשות כתוצאה מניהול הליכים משפטיים שיגררו את בית המשפט להתערבות משפטית שעלולה לגרום לפגיעה קשה בתדמית העסק, בשאר העובדים, בלקוחות וספקים ואף לגרום למתחרים או שותפים עסקיים לנצל זאת לטובתם. על מנת להצליח להיפרד מבלי להרוס את העסק ולפגוע כמה שפחות בילדים רצוי להיות הראשונים שפונים לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורכי דין מנוסים המתמחים בגירושין של בעלי עסקים וחברות הייטק, על מנת לתכנן מראש אסטרטגיה מנצחת ולמנוע מהצד השני להכין את השטח ולבצע פעולות חד צדדיות בחברה והברחת נכסים. במיוחד בחברות הייטק שבהם יש מעורבות של משקיעים חיצוניים, טכנולוגיה עם סודות מסחריים, ותגמול הוני מורכב הכולל אופציות רגילות, אופציות מיוחדות ומניות מסוגים שונים. כשתקופת ההבשלה של ניירות הערך בחברה צופה את פני העתיד ולכן יש להקפיד בגירושין על ייצוג משפטי מקצועי בליווי אנשי מקצוע המכירים היטב את סוגיית חישוב והערכת שווי בהתאם למועד שיאפשר לכם לקבל את כל מה שמגיע לכם. כשבאמצעות ביצוע חישוב שגוי ללא התייחסות מפורטת למועד המימוש בפועל ביחס למועד הקרע או למועד החישוב אתם עלולים להפסיד או להרוויח מיליונים רבים.
נכתב על ידי עורך דין נוטריון ומגשר תבור גולדמן, המתמחה בתחום הגירושין ובעל ניסיון רב בתיקי גירושין מורכבים בתל אביב ובחיפה.








