לזכרו של בן דודי ניר – שניפטר היום לפני 21 שנה
היופי הזה עצר את הנשימה ואולי גם את הנשמה שידעה מאין היא באה אך לא לאן היא הולכת
השלמות הפיזית הזאת הייתה בלתי אפשרית לשאתה, כן קשה לנו עם השלמות הזאת אנחנו לא יכולים להכילה, היא מעוררת בנו קינאה ולפעמים אהבה רכושנית .וזה הנושא אותה על גופו חתם על חוזה קטלני ,כמה זמן עוד אאלץ לשאת את היופי הזה?
השלמות הזאת של ילדות התבגרה והתחילה להיסדק, ככה קצת בשוליים, מצבי רוח לא מובנים ,כעס משהו
פוטנציאל מבוזבז אמרנו אחרי שראינו אותך ,"מארק שפיץ" השחיין של באר טוביה שוחה חתירה או פרפר בברכה והמים מחליקים על גופך ואתה בקלות ללא מאמץ מגיע למקום ראשון שרק אנחנו התפארנו בו.
צליחת הכינרת-שהייתה אז חובה לכל בר דעת ומסת שרירים בעולם הסוציאליסטי שוויוני שהעמיד רף וכולנו היינו צריכים להתיישר על פיו, לגבוהה או לקטון ,אתה היית שוחה 4 ק"מ בלי אימונים תחת משרוקיתה של שולמית יערי או אילייה המורה ואחר כך היית חוזר אלי אז בכיתה ד' או ה' ועוזר לי לסיים את המשימה
ניר שרוקד בי"א באדר עם החולצה הרקומה וכול האולם משתהה לנוכח התנועה והקצב . ניר ששר בבריטון מצמרר ככה הוא היה מוזיקאלי, כמו אימא שלו ,קוקה.
ניר שהיה עוזר לי להעביר קווים באלף דונם ,ניר שריחם עלי ונתן לי לנהוג בטרקטור כשהוא רץ מאחור ומעמיס את הסלק על העגלה
ניר של 4 אחר הצהריים בחלוקת החלב לעגלים
ניר של החגיגות בבית של סבתא צילה שאהבה אותו כל כך עד כי הפרה את כל חוקי השוויון ובמיוחד בשבילו שמרה אפרסמון רך על אדן החלון במטבח
רגע לפני הגיוס שכבר התרחקנו אמרת כי רוצה אתה להגיע ללהקה צבאית והיינו מתאמנים ביחד, על חבילות הקש ליד הרפת שרת את :"אלי ,אלי שלא יגמר לעולם משום מה חשבת שבשיר זה יהדהד קולך למרחקים
לא התקבלת ,התגייסת ואנחנו התרחקנו קצת יותר
עברת לתל אביב ושנים ניתק הקשר
פה ושם עוד נפגשנו, פגישות הזויות שאני מחפשת את ניר שלי ששוחה ומעביר קווים ואתה כבר אחר בעיקר לא מוצא את מקומך
מסעדת הבלינצ'ס ההונגרי שערב אחד אירחת אותנו
הביקור שלך בחיפה אצלנו בדירה שעה לפני תצוגת אופנה וכשאני מתלווה אליך אל מאחורי הקלעים ושואלת אותך: מה יש לך לחפש שם? לא ענית ,בכית
ניר של פריז אחרי חתונה מדהימה בבאר טוביה לשלי, שם מצאתי ניר שבור, עצוב, שיומיים שלמים הסתובבנו בפריז הקפואה גם בגלל השלג
ניר של המחלה שרק שנה אחרי בואך הצלחת להגיד לי במכונית כשאני מחזירה אותך מאחד האשפוזים:" נכון שאת יודעת?" ואני אומרת כן רק לא ידעתי עם אתה רוצה שנדבר על כך
וניר שבימיו האחרונים משביע את כולנו לספר לשני מי הוא היה
