למי מאיתנו אין רגעים שהוא מרגיש מינימום איוב?
שהכל פתאם קורס וזה יותר מדי ולמה זה מגיע לי?
ברוב המיקרים כאשר עולה המילה 'שינוי' האסוציאציה הראשונה שלנו היא שלילית.
ולמה?
או שבאמת אנחנו מרגישים שטוב ונח לנו במקום בו אנו נמצאים
או שההרגל חזק מדי ובעצם אנחנו מפחדים מהשונה. מהשינוי .
ובעיקר מהלא נודע.
ומה אם תגלו שהכל יכול להשתבש לטובה?
לביאה קסטרו חשבה שיש לה הכל.
משפחה מוצלחת, בעל תומך, ילדים להתגאות בהם וקרירה משגשגת – עסק שהקימה וטיפחה במו ידיה.
למה עוד זקוק אדם בכדי להיות מאושר?
עד שערב אחד, בדרכה חזרה הביתה מעוד הפקה תיאטרלית מוצלחת, חייה התהפכו.
הקרקע נשמטה מתחת לרגליה ופתאם הזמן שלט בה במקום שהיא תשלוט בו.
התכלית הפכה להשרדותית.
אך לביאה – כשמה כן היא, בחרה לנהוג כלביאה ולקחת בחזרה את השליטה על מסלול חייה.
למדה איך לקבל את השינוי ולצמוח ממנו חכמה יותר, חזקה יותר.
לביאה
מאת: לביאה קסטרו
אורי – הוצאה לאור
ברגישות ובגילוי לב ראוי להערכה חושפת בפנינו לביאה קסטרו את סיפורה האישי.
את כל הלבטים והמחשבות הכי כמוסות שעברו בה ברגעים לא פשוטים.
כמי שעברה בחייה משבר או שניים, נהנתי לעקוב אחר מסעה הראוי להערצה של לביאה בו גילתה מחדש את עצמה, את כוחותיה וחוזקותיה.
למדתי כמה גדול הוא כוחו של התאטרון ומהן יכולות הריפוי שהוא נושא בחובו.
כיצד השתמשה בכלים אותם ישמה על הבמה בכדי לעזור לאחרים והצליחה לביים בכשרון גדול את ההצגה הכי טובה שיש – סיפור חייה של לביאה אמיתית.