"לדעתי אהבה זה הרצון לעשות משהו בלי לצפות לשום דבר בחזרה, כתבת."
כוחה והגדרתה של האהבה נסתרים וסותרים עד היום. תוך כדי הספר הבנתי ונזכרתי בעצמי כמה היא מורכבת ובעיקר משתנה.
זה לא עוד רומן רומנטי. רגיל. כמו שאנחנו רגילים. זהו ספר קצת אחר, שאולי בגלל שהוא כזה הוא מלמד אותנו באמת על אהבה אמיתית. אתם יודעים אומרים שיש אהבה ממבט ראשון, שלא לשפוט לפי מראה וכמעט נפלתי כאן גם הפעם, לכאורה זה נראה בהתחלה כמו לחטט למישהו בתיבת המייל או חלילה בסמס, מודה שכמעט ונטשתי די בהתחלה, כי זה לא תאם את המוכר והמצופה.
אבל, למזלי, משהו השאיר אותי שם בכל זאת, אולי זה החכמה החדה והשנינות של מיכאל אולי זה החיפוש של שירה שנגע בי בהמון מקומות ואולי סתם אינטואיציה שמשהו אחר קורה כאן.
בכל מקרה כל כך שמחה שנשארתי כי בערך משליש הספר כבר לא יכולתי להניח אותו עד לסיומו ועדיין אני מרגישה כבר ימים שהוא הולך איתי יחד במחשבות. ברוב הספר הרגשתי כמו לעבור תהליך של אימון אישי בעצמי, סימנתי לי משפטים, חזרתי וקראתי אמירות וחידודים ובעיקר נשביתי בקסם הזה שהיה שם בין מיכאל לשירת -הים (שירה לייטנר).
וכמובן, כמו כל דבר טוב שאני נתקלת, החלטתי לכתוב עליו ולחלוק אתכם, בעיקר כדי שאם התחלתם והתייאשתם, תמשיכו עוד קצת. תנסו לראות את המשהו האחר שיש בו. אני תמיד אומרת (ומאמינה מאוד) בכל דבר יש משהו טוב ולמרות הסגנון האחר ולא מוכר הזה, יש כאן הרבה טוב. כל כך טוב שיבוא לכם לישון כפיות או לפחות לנסות "לכופף" אחת בחייכם.
הסיפור שוזר אהבה כמעט בכל גווניה, של אמא לבן, של חברות, של הורים לילדה, של סבים לנכד, אהבה נכזבת לאקס, אהבה זוגית וכמובן על המורכבות המיוחדת הזו שהיא מביאה איתה. הכל נרקם ביחד לסיפור חיים, לא מאוד דימיוני, בייחוד למי שמאמין באינטואיציות ובכוח הזה שיש לכל אחד ואחת מאתנו.
ועוד מילה על הכח הזה, שאני אישית מאמינה שלכולנו יש במינון כזה או אחר ורק צריך לגלות אותו ולחדד אותו. אפשרי בכל גיל לשנות ולהשתנות, רוב החיים אנחנו משתנים בלי לשים לב, אז תארו לכם מה יקרה אם נקח את המושכות ונשנה בעצמנו במכוון?! או שנשאר אנחנו בהגדרה שבנינו לנו?! "ככה אני" הנה עוד אמירה חזקה למחשבה, שלקחתי איתי מהספר:
"תנסי פעם להסתכל על האופי שלך כמו משהו שאם תכופפי אותו קצת, יהיה לנשמה שלך יותר מקום. חראם עליה שהיא ככה כלואה, וההפך פשוט לא עובד. אי אפשר להתעקש בכל מחיר על האופי ולצפות שהנשמה תשתנה."
תחשבו על זה!
יצא ככה שהספר "נפל" לי לידיים בין ט' באב לט"ו באב, ימים כאלה שהססמאות של אהבת חינם, יום האהבה וכאלה עפו באוויר ואני כזו שאומרת שאין דבר כזה צירופי מקרים ואהבה יש בכל מקום וכל הזמן ובעיקר בחינם ומספיק לכולם. אז אני מחברת הכל ביחד ונותנת לכם את הסקירה הקצת אחרת הזו באהבת חינם. לכו תקראו ותראו שאפשר לאהוב ולגלות את עצמך בכל מילה ורגע. וציטוט אחרון לסיום:
"…בתוך כל בנאדם חיה שאיפה. זה לא סתם רצון ילדותי שלא שווה כלום ברגע שמשיגים אותו. זה רצון מהותי. סיבה לקיום. אם הבנאדם הולך אחרי השאיפה הוא מגיע לאן שהוא צריך, לטוב ולרע. אבל גם אם הוא מתעלם, השאיפה לא נעלמת. היא מוצאת דרך עקומה לצאת. בתסכול, במרמור. זה הרס עצמי. ככה אנשים נהיים חולים."
אז תעשו לי טובה, לכו אחרי השאיפות ומצאו את הכוחות שבכם, שלא תהיו לי חולים חס וחלילה. תקראו, תחפרו בנשמה קצת, תתאהבו וכמובן אשמח לשמוע את דעתכם אחרי.
תודה לך לילך סיגן שלא וויתרת על הכוח שלך לכתוב, למרות שלקח לך לסיים את היצירה הזו ארבע שנים ובעיקר על כך העזת לכתוב אחרת, היה שווה לחכות.