"ההר הלבן שב ובלט לנגד עיניי בזרותו. אי שייכותו. הוא הקרין אומץ ועוצמה. לא מתנצל על עצם קיומו. ההפך מהיהודים שהובלו כצאן לטבח במחנות. הניגודיות זעקה לשמיים. ההר הלבן היה מי שרציתי שהיהודים יהיו. שאני אהיה. הוא דמה לאפי הלוחם האגדי ולפרלה ריבה היפהפייה הגיבורה. יום אחד אצא לחפש אותה. זה היה לי ברור. יום אחד."
עדי נויפלד, בנם של ניצולי שואה, אינו נער רגיל. הוא עבר עם משפחתו לאילת מסיבות לא ברורות.
עדי, לא ידע מה האמת בחייו. כשאתה גדל בבית אפוף סודות אתה לומר לדעת בלי לדעת. האם הם עברו בגלל דניאל אחיו ובעיותיו? או שאולי דווקא בגללו?
סיפורים שונים ומשונים סופרו על משפחתו, ביניהם סיפור גבורה של בת דודתו פרלה ריבה. הסיפור עורר אצלו מחשבות וחלומות ואף היוו השראה לסיפור שכתב על ההר הלבן.
כשהוא מגלה שיש ילדה בקיבוץ בשם זה שרוצה חבר לעט, הוא מיד פונה אליה ומגלה שפרלה ריבה היתה בקיבוץ ועזבה. הוא מחליט להגיע לביקור כדי לגלות עוד על בת דודתו.
שם עדי הנער בן 15, מגלה שחייו הם מערבולת של סודות ושקרים.
בזמן ששהה בקיבוץ אמו החלוה נפטרה.
זה הרגע בו החליט להתחיל ל"אגור רוח". הוא היה עומד כעשרים סנטימטר מחלון החלומות, ברגליים פשוקות, לבוש מכנסיים קצרים, נועץ את כפות הרגלייים היחפות ברצפה לייצוב העמידה ומנפנף בכנפיה של חולצת הכפתורים הפתוחה- פנימה והחוצה, פנימה והחוצה , בקצב אחיד. אורב למשבי הרוח האקראיים העולים מהים ועושים דרכם צפונה, לוכד אותם באמצעות כנפי החולצה בעלת האיכויות המפרשיות- ואוגר אותם בין החולצה לגוף.
"כשאין לך רוח, אתה מרגיש שאתה לא עושה את מה שאתה אמור לעשות, לא נמצא במקום שאתה אמור להימצא, לא חושב את המחשבות שאתה אמור לחשוב, לא אומר, מריח, נושם , שומע ורואה את מה שאתה אמור. כשאתה שמח, אתה לא בטוח שאתה שמח; כשאתה עצוב, אתה לא בטוח שאתה עצוב; אתה לא בטוח ברגשות שלך. אתה לא שולט על החיים שלך, אתה כמו רוכב על אופניים בלי שרשרת, מדווש ולא קורה כלום"
ביום שבו מגיעה לשכונה בחורה צעירה ויפה עולמו משתנה. סודות עולים שוב על פני השטח ועולה השאלה המרכזית בספר.
מהי המציאות? מה טיבה של המציאות? איך אנחנו יכולים להיות בטוחים בקיומה? ממה היא מורכבת?
הפילוסופיה עוסקת בשאלת המציאות עצמה, ובו בזמן, גם בשאלת התפיסה של בני האדם את המציאות. האם בני האדם יכולים לתפוס את המציאות? ואם כן, איך? האם החושים מספקים מידע מהימן. האם השכל מספק מידע מהימן מהם? האם ידע מסוים על המציאות טבוע בנו מלידה?
תמונת המציאות היא אינטרפרטטיבית. היא מושפעת מאמונות, מתיאוריות, מחינוך וגם- מאג'נדות רגשיות. אנחנו חיים באי ודרות ומבוכה לגבי המציאות האותנטית והאמיתית- ולא בגלל שכשלנו במאמצינו להבין אותה, אלא משום שזהו טבע מהותה. אין גרסה אחת לאמת. אנחנו חווים את העולם באין- ספור גרסאות.
הספר בעיני הוא רומן פילוסופי על החיים ועל דרך תפיסת המציאות. עדי נויפלד, השונה ודומה לאחיו דניאל, באמצעות תפיסותיו ומחשבותיו מהרהר ומערער אצל הקורא את ההבדל בין דמיון למציאות. בין שקר לאמת. בין מה שקרה או לא קרה ומה בעצם משמעות המונח קרה.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
