אתמול צפיתי בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו במופע טרום בכורה של חברי להקתה של דפי אלטבב: 'בסופו של דבר, זה אני'.

דפי אלטבב  חוקרת מעל 10 שנים את מערכת היחסים הזוגית ביצירותיה, כמו כן, היא מנסה להבין איך היא מתקיימת, איך משפיעות עליה השנים ומה המפתח להצלחתה.

"הדברים היפים באמת 

אינם מתהלכים בחוץ

לפעמים הם קורים בחדר,

כאשר הדלתות נעולות וגם התריסים מוגפים…"(דליה רביקוביץ)

על המופע

מופע שמדבר על מה שמרגישים ועל דברים שלא  תמיד מדברים.

על הבמה הרקדנית  ניצן משה והרקדן יענקל'ה פילצר, השניים מעבירים באמצעות תנועה ומלל את שהם חווים בחיים האישיים שלהם ואת שחווים במערכת  זוגיות.

 הם מצליחים לגעת ברך שבלב וליצור הזדהות עם המסרים. 

יש מבעים של לבד, התלבטויות של בחירת כיוון, ניסיונות להתקרבות, בחירה במגוון נקודות מבט על הזוגיות ועל העצמי בכלל ובתוך הזוגיות בפרט. כל זה מוצג בתנועה ובמשחק עם מינימום תפאורה ועשיית שימוש מעניין  בכיסאות.

הכיסאות   בעלי ארבע הרגליים משתתפים עם הרקדנים בחיפוש האינסופי אחר משהו יציב בתוך הכאוס של הרגשות.

היצירה מלווה בקטעי קרינות וקטעי מוסיקה, המכלול כולו יוצר שלמות של רגעי קסם.

אלטבב יוצרת אוטוביוגרפיה ביצירתה החדשה, בה היא מדברת על הפרט בתוך הזוגיות וכיצד אלו מזינים זה את זה, מתנגשים זה בזה ומחפשים מענה זה לזה.

כשהמסר הוא: "סיפרו לי שאת הגינה הזו צריך להשקות יום יום. שאין רגע שאפשר להתרווח בתוכה ולהפסיק לעבוד כדי שהיא תמשיך ותגדל".

בהמשך ליצירתה האחרונה "תכף נעשה המון אהבה" בה מדברים הרקדנים במהלך רוב היצירה, על החיים האישיים שלהם ועל היצירה בו זמנית, כך גם ביצירתה החדשה "בסופו של דבר, זה אני" היצירה והחיים האישיים מתערבבים לאחד. 

על דפי אלטבב

דפי היא בת זוגו של ניני משה. אמא של סופיה.

בוגרת בית הספר לאמנויות המחול של מכללת סמינר הקיבוצים, בעלת תואר ראשון B.Ed. ותעודת הוראה בהתמחות קומפוזיציה וכתב תנועה.

מוזיקאית, רקדנית יוצרת במחול משנת 2005. הצטרפה לעמותת הכוריאגורפים בשנת 2009. מנהלת אמנותית וכוריאוגרפית של "להקת המחול דפי אלטבב".

דפי זוכת פרס שרת התרבות ליוצר צעיר במחול בשנים: 2012, 2013 ו-2016 ; זוכת פרס רוזנבלום של עירית תל אביב לשנת 2014; זוכת פרס שרת התרבות לשנת 2018 לביצוע היצירה ITS NOW. ITS NEVER .

יוצרים

כוריאוגרפיה: דפי אלטבב

מבצעים שותפים ליצירה: ניצן משה ויענקל'ה פילצר

עיצוב פסקול: רעות יהודאי

תלבושות: עומרי אלבו

ליווי אמנותי: נאווה צוקרמן

ורטיגו כפר אמנות אקולוגי מארחים: בסופו של דבר, זה אני / טרום בכורה מאת דפי אלטבב