אצלי  הסיפור המוכר של סופוקלס 'אנטיגונה' התחבר לחומר שנלמד בתיכון. טרגדיה יוונית שהנביאים והאלים ממלאים בעלילתה מקום חשוב..

הסיפור המקורי הזה עבר  כמה גלגולים. אחד הבולטים שבהם הוא של המחזאי הצרפתי הנפלא ז'אן אנוי.

זו הגירסה עליה מתבססת ההצגה שראיתי בתיאטרון הסימטה.

גירסה שבה אין אלים, אין נביאים יש בני אדם, חוק ותפקידים.

על הצגה

ביום שני 9.1.22 צפיתי בהצגה אנטיגונה שחגגה את ההופעה ה-100.

על פי גרסתו של ז'אן אנוי המחזה הופך לסיפור של הפרט המורד כנגד השלטון.

על הבמה אנטיגונה , אחותה איסמנה, היימון אהובה בנו של השליט, השומר, וקראון השליט.

אנטיגונה הנערה נצבת בפני החלטת השליט לא לקבור את אחיה ,היא בוחרת ללכת לבדה  נגד השילטון ולא לוותר.

היא יודעת מה המחיר שתשלם אבל נשארת דבקה באמונתה ובדרכה.

המפגש בינה לבין השליט ובינה לבין השומר מתגלים דברים…

מסתבר שעולם כמנהגו נוהג ולתפקיד יש נופח שלבעל התפקיד נוח להיכנס לתוכו ולפעול מתוכו גם אם בבדיקה אובייקטיבית הוא יודע שלא הכול תקין. 

"להגיד כן, להאמין בו, להתמסר לו…" כמה סכנה יש בסיטואציה הזו של הסכמה בין אם זה לתנאי חוזה ובין אם זה לחוקים או לתפקיד.

מה קורה ל'אני'  האם בכלל יש זמן וכוח לתת לו תשומת לב .

אינטרסים שהסביבה לפעמים מכירה ולפעמים אינה מכירה או שאינה מודעת להם עד סופם,, מניעים את המערכת ומה שאמור להיות שילטון בעצם נשלט כשאת המחיר משלם הציבור.

 בישראל 2022- בתוך הנחיות הקורונה תקופה שבה הועלה המחזה לראשונה , בצל חילופי השלטון להם אנו עדים עכשיו, השאלה מה כוחו של הפרט המורד, ואיזה תפקיד אנו לוקחים עצמנו בתוך החברה היא שאלה אקטואלית בוערת.

האם להיות כאותה נערה שאוסרים עליה ללכת למסיבה והיא בשקט חומקת מהבית או כאותה נערה שלובשת לבוש נועז מתייצבת במרכז הבית ומודיעה שהיא יוצאת.

יש אפשרויות שונות למחות ולהתמודד, איזה תפקיד לקחת?

לסיכום

אנטיגונה זו הצגה על חוקים, תפקידים ומה שביניהם. במה שמשקפת מציאות ומעוררת מחשבות.

הצגה מצוינת, אקטואלית.

בימוי ומשחק נהדרים.

הקהל היה מהופנט, ולא הסתיר זאת בתגובות בתום ההצגה.

אל תחמיצו

יוצרים

מאת: ז'אן אנוי

בימוי: רוני ברנט

עיבוד: מתן דרעי-בדש

  עיצוב תפאורה ותלבושות: שובל שלוי

עיצוב תנועה: כרמל הרטמן

מוסיקה מקורית: יהונתן הררי

עיצוב תאורה: יאיר סלמן

שחקנים: הגר פז, זאב שמשוני, בוניאל עופרי, אמיר אסולין

צילום: נירה פרי