ב- 6 בנובמבר 1939, אביה של אנה נאלץ לצאת לכמה שעות. הוא עזב מעט אחרי השעה 11. הוא לא חזר מעולם.
אנה נשארה בחנותו של הרופא. אך לאחר לילה אחד, הוא החזיר אותה לביתה. שם הדלת היתה סגורה ולא היה אף אחד.
אנה, שאביה היה איש אקדמיה, חביב על הבריות, מוצאת את עצמה יושבת במדרכה, ליד חנותו של הרופא שם השאיר אותה ומחכה, מקווה שאביה יחזור.
היא נמצאת בקרקוב, במערבולת של חיילים גרמנים, בלב לבה של מלחמה, בה היהודים הפכו לקורבנות. ואנה, בת השבע, נשארה ללא אמה וללא אביה. היא היתה לבדה בעיר במלחמה.
ואז הגיע איש הסנונית, גבר גבוה, רזה ומסתורי. אך, כמו אביה הוא ידע לדבר שפות רבות . האיש סקרן וריתק אותה. וכשהוא מזמן אליו את הסנונית, היא מבינה שאיש זה יהיה האיש שיקח גם אותה תחת חסותו.
איש הסנונית היה מפחיד בצורה מסוימת, ואפילו מהרבה בחינות- אך בה בעת הוא היה גם מבריק ,מרגש ומוכשר.
וטוב לב.
איש זה לא ינטוש אותה ולא ישליך אותה למערבולת של קרקוב.
איתו היא יוצאת מהעיר לעבר היער. השניים החלו מסע הישרדות משותף. הוא היה עבורה האב הנעלם והיא היתה עבורו הבת שאיבד.
הם הלכו ביערות והיו בתנועה מתמדת כדי לשרוד את ימי המלחמה. הוא העשיר את עולמה עם הידע הרב שלו בכל נושא והיא שאבה אליה כל פיסת ידע ומידע, בדיוק כפי שעתה עם אביה.
איש הסנונית לימד אותה מספר שיעורים.
הראשון: להתגלות משמעו להיעלם לנצח.
השני: אדם שממשיך לנוע לא יכול להתגלות.
השלישי: במקום שבו אנשים מתקבצים, יש להיראות כפי שהם עצמם רוצים להיראות. כלומר, בעיר יש להיראות כמי שההצלחה באה לו בקלות. בכפר יש להיראות כמו מי שאינו בא מהעיר.
איש הסנונית הקפיד מאוד על האסטרטגיה שלו לחיים בעולם שהפך משונה וזועם באותן השנים. העיקרון הראשון ובמשמעותי שהנחה אותו באסטרטגיה שלו היה שאנשים הם מסוכנים. ככל שיש יותר אנשים במקום אחד, כך המקום מסוכן יותר.
העיקרון השני שהנחה אותו היה: במקום שיש בו בני-אדם – יש תקווה להישרדותם של בני-אדם אחרים. כשמספר בני-האדם מלבדך במקום מסוים ובזמן מסוים מגיע לאחד, הסיכויים לקבלת עזרה עולים התאם.
שיעור נוסף שהוא לימד את אנה היה: הדרך הבטוחה ביותר שלא לקבל משהו היא לבקש אותו מאדם זר. עדיף להיראות לו כחבר הזקוק לעזרה.
הוא בקש ממנה לתת לו את שמה. אנה כבר לא יהיה שמה. היא יכולה להיות כל שם אחר.
וכך היא הפכה לבת והוא לאב.
לאיש הסנונית היו גלולות, שטותן הקפיד לקחת שלוש פעמים ביום. הוא היה נכנס לעיירות כדי למלא מלאי זה. עד שיום אחד הן נגמרו והוא לא הביא עוד.
אט אט התנהגותו הלכה והשתנתה.
עד שיום אחד היא ראתה אותו והבינה. באותו רגע, שבו ידעה באופן בלתי נמנע כי איש הסנונית נמצא מעבר להישגה- היה הרגע הבודד והמבודד ביותר שידעה אנה בחייה הקצרים.
משהו התרחש שם. משהו קרה, ולא היה קשה להבין כי מה שקרה היה מסוכן. אנה נפגעה, כמובן, מכך שלא היתה יותר אשת סודו של איש הסנונית. אך לבד מכל זה, ולבד אפילו מהשאלה המאיימת, עצומת הממדים של בריאותו, הדברים לא יכלו להימשך ולהתנהל באופן זה, אם מי מהם רצה להמשיך לחיות עוד זמן רב.
מי היה איש הסנונית ומדוע הוא כה חשש להתגלות? האם אנה תעזוב אותו כדי לאפשר לעצה סיכוי לחיות? האם היא תשרוד לבדה את המלחמה?
הספר זכה בתואר "ספר השנה לשנת 2016" של המגזין Publisher's Weekly ובפרסים רבים נוספים. הוא שהה שבועות רבים ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
