פילטרים לאינסטגרם נועדו לשיתוף בסטורי או בריל, אך מבלי להתכוון שינו את הדרך בה אנשים מציגים את עצמם באפליקציות היכרויות.
אפליקציות דייטינג הפכו לדרך פופולרית עבור אנשים לפגוש בני זוג רומנטיים או סטוצ׳ים פוטנציאלים, אפליקציות ואתרי היכרויות כמו Tinder, Bumble מאפשרים למשתמשים להתחבר לאלפי התאמות פוטנציאליות ולהתחיל שיחות מהנוחות של כף היד. בעוד און-ליין דייטיג יכול להיות נוח ולאפשר למשתמשים להתאים אישית את החיפוש שלהם אחר בן זוג פוטנציאלי, זה יכול גם להוביל למאצ׳ים שהוחמצו או ציפיות שווא בשל הסתמכותו על אלגוריתמים כדי להתאים אנשים. בנוסף, און-ליין דייטיג עלול להיות לא בטוח, מכיוון שקשה לדעת את הכוונות האמיתיות של האדם בצד השני של המסך. כמה בעיות עם און-ליין דייטיג כוללות דגש על אטרקטיביות פיזית ושימוש בתמונות מיושנות או פילטרים בהם בינה מלאכותית משפרת את המראה של המשתמשים.
האם הבדל בין פילטרים לאינסטגרם והמציאות הוא קריטי?
בשנים האחרונות השימוש בפילטרים הפך לדרך פופולרית עבור אנשים לשפר את המראה שלהם וליצור מראה משודרג באפליקציות היכרויות, הפילטרים מאפשרים למשתמשים לשנות את המראה שלהם בדרכים שונות, כולל החלקת עורם, שינוי תווי הפנים, שינוי צבע העיניים והוספת איפור או אביזרים וירטואליים. בעוד שאנשים מסוימים עשויים לטעון שפילטרים לאינסטגרם מאפשרים למשתמשים להציג את האני הכי הטוב שלהם ולחזק את הביטחון שלהם, אחרים מאמינים שהם יכולים להטעות ולהוביל לציפיות לא מציאותיות במפגש הראשוני.
Lensa, אפליקציית עריכת תמונות המאפשרת למשתמשים ליצור אווטארים דיגיטליים מתמונות סלפי, ראתה עלייה בפופולריות שלה בשנה האחרונה, עם למעלה מ-25 מיליון הורדות והרוויחה מחצית מהרווח השנתי של 16.2 מיליון דולר (8 מיליון דולר) רק בחודש דצמבר. עם זאת, האפליקציה התמודדה עם מחלוקת יחסי ציבור, עקב האשמות שהאווטרים מבוססים על יצירות אמנות גנובות וחששות שתמונות סלפי ממשתמשי האפליקציה משמשות לאימון בינה מלאכותית על ידי חברת האם של האפליקציה, Prisma. מבקרת תרבות היופי, ג'סיקה דפינו, טוענת שהאפליקציה ואחרות דומות לה תורמות לאידיאל יופי יותר ויותר בהשראת דיגיטלית ומותאם, ש"מנותק ככל האפשר מהאנושות". דפינו גם דנה בהשפעה של תרבות האינסטגרם ביוטי פילטרס, שבו אנשים מנסים לחקות גרסאות מסוננות, מכוונות פנים ומפוטושופ של עצמם בחיים האמיתיים, מה שמוביל ל"קולוניזציה של הפנים". הפסיכולוגית קים אנדרסון מציינת כי ריבוי הפנים המושלמות באינטרנט גורם לאנשים להשוות את עצמם לתמונות לא מציאותיות, ולא לאנשים אמיתיים, מה שמוביל לניתוק מהאנושות הגולמית.
יבאו אלו ויטענו שלפני שהיה לנו אפקטים דיגיטלים על הפנים היה איפור אמיתי שגם לא שיקף את המראה האמיתי וזה היה מלפני 6000 שנה. לכל הבומרים שלא יתאפרו בשביל סלפי הפילטר הוא פתרון קל, אחד ההבדלים העיקריים הוא שמוצרי איפור הם פיזים וניתן לראות אותם ולהרגיש אותם באופן מוחשי, בעוד שבשימוש איפור דרך פילטר לאינסטגרם הוא דיגיטלי וקיים רק בתוך האפליקציה. הבדל נוסף הוא שאיפור אמיתי נמרח על העור ויכול להיות בעל השפעות קצרות טווח וארוכות טווח, בעוד שפילטר איפור רק משנה את המראה של תמונה ואין לו השפעה פיזית על העור.
איפור אמיתי מצריך רמה מסוימת של מיומנות וטכניקה כדי ליישם נכון, ואם יש לך את הטכניקה אולי את יכולה להיות משפיענית איפור, בעוד שאיפור בפילטר יכול להיות מיושם בקלות בלחיצת כפתור. המשמעות היא שכל אחד יכול להשתמש באיפור וירטואלי, ללא קשר למיומנויות האיפור או הידע שלו.
אחת הבעיות העיקריות עם פילטר לאינסטגרם ואפקטים מהסוג של Lensa היא שהם יוצרים תצוגה מעוותת של איך אנשים באמת נראים. לדוגמה, מישהו עשוי להשתמש באפקט כדי להחליק את העור שלו, ולהוסיף ניתוחי פנים קלים בתמונות הפרופיל ללא חשש. כאשר הם יפגשו את המאץ׳ שלהם במציאות, המאץ עלול להתאכזב מלראות שהמראה שלהם אינו מושלם כפי שנראה באפליקציה. כל זה יכול להוביל לאכזבה ואף לחוסר אמון בקשר או בקונספט של היכרויות וירטואליות.
יתר על כן, פילטרים לאינסטגרם יכולים ליצור ציפיות לא מציאותיות עבור גברים ונשים כאחד. גברים עשויים לצפות מנשים לעור מושלם וללא פגמים ועלולים להתאכזב כשהם רואים אותן באופן אישי ללא איפור או פילטרים. מצד שני, נשים עשויות להרגיש לחץ להשתמש באפקטים ולערוך את המראה שלהן כדי לעמוד בסטנדרטים של יופי חברתיים, מה שמוביל לדימוי עצמי נמוך ולבעיות בדימוי הגוף. פילטרים שינו את משחק ההיכרויות, אבל חשוב לזכור שהפילטרים לא משקפים את המציאות. חשוב שנהיה אותנטיים ואמיתיים באפליקציות היכרויות, ולא נסתמך יותר מדי על פילטרים כדי להציג את עצמנו לעולם ולאנשים שעשויים לחלוק איתנו חיים שלמים.
אמנם זה בסדר לרצות לשים את התמונות הכי יפות שלנו, אבל חשוב להפנים שיופי ומשיכה אמיתיים באים מבפנים.
