הטעות הכי גדולה של גברים בהיסטוריה האנושית היא, הוצאת השמנות מחוץ למעגל הסקסיות.
אם אני הייתי גבר הייתי מזיינת אישה שמנה בלי לחשוב פעמיים.
בר רפאלי מול נגה ניר נאמן אני לא מעפעפת בכלל.
אני באמת לא מצליחה להבין איך כחברה הצלחנו לדכא את השמנות, שמייצגות תאווה וחושניות. אישה שמנה היא עסיסית היא מלאה בכל טוב, תשוקה לאוכל, לחוויות ובטוח למין. לצערי אני לא מדברת מניסיון אבל עדיין לא מאוחר.
היום אישה שמנה מדכאת את כל התאוות שלה ורצה, לא מפסיקה לרוץ ולהיות רעבה. להתבייש בעצמה ולהסתכל על כל הנשים הרזות בעיניים עצובות, בידיעה שגם אם תרזה היא בחיים לא תראה ככה. ובמקום לאכול היא נאכלת ויחד עם זה כל התשוקה המינית נעלמת.
איך גבר לא רואה את זה? את היופי שבאישה שמנה, אישה שרואה אוכל ונהיה לה ניצוץ בעיניים, היא רוצה לאכול, לטרוף את הכל, גם את הגבר שלה.
צחוק של אישה שמנה הוא מתגלגל הוא מתענג הוא מלא בחיים.
אני גם די בטוחה שאישה שמנה היא פי אלף מפנקת, מאשר היפיפיה ששוכבת על גבה ומסכימה שתענג אותה כי זכית בה, אתה זכית אז עכשיו תעבוד ותגיד תודה.
יש דבר יותר מענג לגבר, מאשר לשמוע אישה, שיודעת להנות ולהתענג, בחושניות? בלי להתבייש ולהיות עסוקה אם היא נראית טוב או לא?
אנחנו כחברה )ואשמת הנשים לא פחותה משל הגברים) הפכנו את השמנות לאוכלות בסתר ומתביישות בגופן, ההפסד ברובו של הגברים , שאיבדו תשוקה ומיניות מסוג שבדמיוני נראה מטרה נשגבת ( אבל אולי נעצור עכשיו לדבר על הנטיות הדו שלי) ושל הנשים שהפכו להיות רעבות וכועסות הרי אישה שיודעת להתענג על שוקולד או לחם חם מהתנור היא אישה עם תשוקות ויצרים.
איך הצלחנו לסרס את התשוקה של השמנות???
