ניחוחות של אפיה משכרי חושים התערבבו להם בכל הבית
עם המון זכרונות רחוקים רחוקים…
עוגיות ילדות משנות הצנע, מהתקופה שבגרוש היה חור,
אלה שסבתי הייתה קוראת להם "עוגיות חול"
כאלה שאני הכנתי גם לבד בגן הילדים בתוך ארגז החול.
במעט חומרים הר של עוגיות פריכות בטעם של עוד…
טעמי ילדות בלתי נשכחת מבית סבתא.
עכשיו יהיו שיגידו למה מרגרינה?
למה לא חמאה ?
יהיו שישאלו אפשר להמיר בשמן?
מנסיון אני אומרת מתכון מנצח לא מחליפים. נקודה!
אבל אתם כן מוזמנים להחליט לעצמכם מה טוב לכם
מרגרינה חמאה או שמן.
ואני כמו שאמרתי מתכון מנצח לא מחליפה!
אבל את הצורה ואת הקישוט אני מידי פעם
משנה כדי שיהיה מעניין.
הפעם אותם החומרים, אותן העוגיות, בגירסה שנייה
מעוטרת נראות יפות כמו מעמול.
הבצק רך ונעים….
מכינים מהכל עיגולים…
מועכים ובעזרת פנצטה משוננת של עוגיות צובטים צורות…
ולתנור לאפיה זהובה חובה לשמור ולא לשרוף בבקשה…
לפזר סוכר דק דק…
ולצנצנת סגורה…
קדימה תושיטו יד מוזמנים לטעום ישר מהצנצנת,
לא לדחוף יש מספיק לכולםםםם תביאו ת'שכנים גם.
