על המופע

בשישי בצהרים  חויתי מפגש נדיר בין שתיים מהיוצרות החזקות והמקוריות שפועלות כאן:

הכוריאוגרפית יסמין גודר והזמרת והכותבת דיקלה.

אחרי שהמופע יצא לדרך בגרמניה, הוצג בפסטיבל ישראל ובאקספו בתל אביב, וחזר לסיבוב הופעות נוסף באירופה , הגיעה ההזדמנות לחוות אותו מקרוב, רגע לפני סיומו.

עוד לפני תחילת המופע, חלק מהרקדניות כבר עמדו וישבו על הבמה. היה בזה משהו קסום, כמו כניסה לעולם של אגדות – אולי זה הלבוש, אולי התפאורה, ואולי שניהם גם יחד.

גודר שואבת השראה מאלבום הבכורה של דיקלה “אהבה מוסיקה” שיצא בשנת 2000 – אלבום חתרני ונועז ששילב בין שירה אישית למוזיקה ערבית, אלקטרוניקה ורוק.

האלבום נבחר על ידי ידיעות אחרונות לאחד מחמשת האלבומים הטובים ביותר של 2001, והסינגל “בוקר טוב” מתוכו זכה להצלחה מסחרית אדירה והפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם דיקלה.

במופע הזה, האלבום מתעורר לחיים, השיר הזה ועוד מבחר שירים מתוכו מבוצעים בלייב בעיבודים חדשים ונועזים.

על הבמה שמונה רקדניות  כל אחת עם גוף וקול פנימי ייחודיים.

הכוריאוגרפיה של גודר מאפשרת להן להתקיים יחד מבלי לבטל זו את זו.

הרקדניות והצלילים פועלים כגוף אחד, גוף נשי, רב־קולי ורב־תחושתי.

היה משהו מרגש באווירה, משהו שגרם לי להרגיש שאני נסחפת לתוך אגדה שבמרכזה נשים.

המופע מסתיים בלי סיום.

הקהל יושב בשקט, מחזיק את התחושות שנשארו תלויות באוויר.

כפי שכתבתי בהתחלה אני הרגשתי שזה לא מופע שצופים בו  אלא מופע שחווים אותו.

הגוף שלי הגיב לפני שהראש הבין.

אולי כי השירים נכתבו אז, אבל מקבלים עכשיו משמעות חדשה.

אולי בגלל שזו יצירה על געגוע, על נשיות, על חיים שלא תמיד פשוטים, אבל יש בהם יופי מתעקש.

סיכום

צילום::נירה פרי

“אהבה מוסיקה” של דיקלה, כפי שפורשה ועובדה על ידי יסמין גודר, הוא מופע שמאתגר, מחבק, ומהדהד עמוק.

הוא מחבר בין דורות, בין מסורות מוזיקליות, ובין נשים.

זו יצירה שמצליחה לא רק לרגש , אלא גם לרפא. ולו לרגע.

זו הייתה פרידה חגיגית מיצירה נדירה, ואני אסירת תודה שזכיתי להיות שם.

קרדיטים

דרמטורגיה: איציק ג׳ולי | רקדניות יוצרות: ענבל אלוני, אילנה שרה קלייר בלסן, נור גראבלי, מור דמר, יעל וכמן, ענת ועדיה,
אופיר ינאי, דור פרנק, תמר קיש | נגנים: קלידים ומחשב: אור קודאי תופים: ירדן ביטון, גיטרות חשמליות ואקוסטיות: מיכאל

מיטל, גיטרה בגלמה: שאולי יצחק,

נאי, קלרינט אלקטרוני EWI: מתן גולדמן, דרבוקה: אריאל אביטבול | תאורה: נדב ברנע | תלבושות וסטיילינג: שחר אבנט |
ייעוץ תלבושות: ערן שני | הפקה מוזיקלית: תום אלבז | פיתוח חומרים תנועתיים: תמר קיש | מנהל סאונד: אורגד מרציאנו |

איפור ושיער: שמעון שושן

הפקה: עומר אלשייך | ניהול אדמיניסטרטיבי: זהר אשל עכו/נועה ממרוד