הפמיניזם "אבד בתרגום" – המקרה של "סקס והעיר הגדולה"

עשרות השנים האחרונות מאופיינות בשיח פמיניסטי ער ובועט, שמשתקף גם ביצירות תרבות. ניתן למצוא יותר ויותר דוגמאות לסרטים, ספרים ויצירות טלוויזיה שעוסקות ברעיונות פמיניסטים ואף מיישמות אותם. ככל שיצירה פופולריות יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תעבור תרגום, בצורת כתוביות או דיבוב. תפקיד המתרגמת הוא פשוט לכאורה: לאפשר לקהל להבין יצירה בשפה שזרה לו, אבל בפועל התפקיד הוא גם להנגיש רעיונות, לתרגם משחקי מילים ולהפוך את היצירה לקלה לעיכול עבור קהל היעד. לעתים קרובות, בחירת המילים שנעשית כחלק מתרגום משקפת גם את דעותיה של המתרגמת ובעיקר את דעותיה לגבי הקהל ורעיונות הצופים בנושאים פוליטיים וחברתיים.
במאמר משנת 2011, החוקרת אנה-ליזה פרל בחנה את התרגום לכתוביות ולדיבוב בסדרה "הסקס והעיר הגדולה" בפרספקטיבה פמיניסטית. היא כותבת על האופן בו קולות נשיים עוברים התאמה כדי להתאים לערכים ולתפיסות המגדר של הקהל. "סקס והעיר" התפרסמה לא רק בזכות הכתיבה והשנונה והעיסוק בנושאים מעוררי מחלוקת. הסידרה היא אייקון פמיניסטי חשוב בזכות היצוג של מגדר והעיסוק הישיר והעקיף ברעיונות פמיניסטים מרכזיים. הצופים שעקבו אחרי כוכבות הסדרה בחיפושן אחר מערכות יחסים, השגי קריירה או חברויות, נחשפו לפרספקטיבות שונות על נשיות בתוך חברה פטריאכלית. אחד האלמנטים שחוזרים בסדרה הוא דיון בנושאים פמיניסטים, כאשר כל אחת מהדמויות נוטה לייצג קול אחר בשיח הפמיניסטי – לעתים בועט ולעתים שמרני.
פרל בחנה את הכתוביות ואת הדיבוב של הסדרה לשפה צרפתית. היא זיהתה שהתרגום משמר את רוב ההקשרים התרבותיים, אבל מצאה גם נטיה להחליש, לשנות ואף למחוק לחלוטין קולות נשיים. כך לפעמים אבדו בתרגום רמזים לתרבות האמריקאית הפמיניסטית, הישגים נשיים שמוצגים בסדרה וגם הפניות לרעיונות פמיניסטים. מחיקה והחלשה של קולות נשיים או פמיניסטים לא תמיד נעשים בזדון. הם נועדו כנראה לשמור על הפופולריות של הסדרה עבור הקהל, אבל הם יכולים לשמש להצדקת חוסר שיוויון מגדרי או להשתקה כללית של שיח זכויות נשים.
לדוגמה, בדיאלוג בו הגיבורות דנות בפוטנציאל באקט מיני מסוים שיכול להיות משפיל, שרלוט נדהמת ואומרת, "אני הלכתי לסמית'!". היא מתכוונת שלמדה בקולג' לנשים, מוסד שחרט על דגלו לקדם השכלה לנשים, שווה באיכותה וברמתה לזו של גברים. לעומת זאת, בגרסה הצרפתית שרלוט אומרת "J’ai grandi chez les bonnes sœurs ", כלומר, שהיא למדה בבית ספר קתולי. שני המוסדות אמנם הם מוסדות השכלה לנשים בלבד, אבל בית ספר קתולי מספק השכלה באיכות נמוכה בהשוואה להשכלת גברים, שבאופן היסטורי הגבילה את העצמאות של התלמידות ותרמה לחוסר שיוויון מגדרי. כך התרגום מוביל לאבדן של מאפייני הדמות של שרלוט כאישה משכילה ומקטין את השגיה.
בדוגמה נוספת פרל כותבת על מחיקה של השיח הפמיניסטי עצמו. למשל, בפרק "models and mortals", קארי אומרת: "זה מרתק בעיני שארבע נשים בשר ודם מאוימות על ידי פנטזיה לא מציאותית…" בעודה מחזיקה מגזין עם תמונה של דוגמנית. קארי מהדהדת את הרעיונות של נעמי וולף ב"מיתוס היופי" לפיהם תעשיית היופי מציגה סטנדרט שלא קיים במציאות. בתרגום, לעומת זאת, הביטוי "פנטזיה בלתי מציאותית" הוחלף ב"מראה לא טבעי". באופן זה, המציאותיות – או חוסר-המציאותיות – של היופי המוצג לא עומדים בשאלה. התרגום למעשה מעלים את הרעיון של וולף ומעמיד במקומו רעיון אחר: הבעייתיות של תעשיית היופי אינה בהצבה של סטנדרטים שאינם קיימים אלא בגלל שהסטנדרטים "אינם טבעיים".
תרגום הוא מפגש בין שתי תרבויות. במפגש הזה אפשר למצוא העמקה ברעיונות, דיון בהם או צנזורה. תרגום יצירות הוא תחום מרתק שמחבר בין פמיניזם לתרבות ומעניק קרקע פוריה לגלות את הערכים החברתיים שמופיעים באופן גלוי או מוסתר. כששיח פמיניסטי הופך לחלק אינטגרלי מהחברה הוא גם עשוי להיות כמעט שקוף ובלתי נראה ואנחנו יכולות לשכוח שהוא לא תמיד היה קיים. לעומת זאת, דרך העיניים של חברה אחרת משתקפת העבודה האמיצה, לעתים חתרנית, של שיח פמיניסטי בתוך תרבות פטריאכלית. זה מזכיר לנו שלהפגש עם רעיונות פמיניסטים בסדרת טלוויזיה זאת לא חוויה טריוויאלית, אלא תוצאה של מאבק חברתי מתמשך.

לקריאה נוספת:

Feral, A.-L. (2011). Gender in audiovisual translation: Naturalizing feminine voices in the French Sex and the City. European Journal of Women’s Studies, 18(4), 391–407.