אלי ענבר הוא פרופסור לספרות. הוא כוכב אקדמיה שכובש את לב הסטודנטים ואת דמיונם ברעיונות ובכושר הנאום שלו. ולא רק את לבם, גם אני נכבשתי בקסמיו. המחברת הצליחה לחבב עלי את הגבר הזה, טיפוס שבדרך כלל אני ממהרת לבוז לו. בחייו האישיים הוא מתגלה כגבר שמובל על ידי אחרים, נשים הן אלה שמנהלות את חייו, ובראשן אמו הכריזמטית גרַסיה. הוא מתחתן קצת "בלי להתכוון" ולאט לאט נהרסים חיי הנישואים שלו, הוא מתבשם מכל אישה, שקוע במחשבה על הרעיונות שלו ועל העבודה. "תמיד-תמיד הוא בדיוק נמצא באמצע המאמר הכי חשוב שלו", מתלונן בנו. כל זה מתואר באופן כל כך אמין ועשיר שזה נוגע ללב.
הסיפור מסופר (להוציא החלק האחרון) מפי מספר כל יודע שנצמד לנקודת המבט של הגיבור הראשי. הוא מתפתח בו זמנית בצירי זמן שונים וחוטי הקשר ביניהם נטווים על ידי המחברת בעדינות ובאלגנטיות. היא עוברת ממשלב שפה אחת לאחרת בטבעיות, ומאפיינת את דמויותיה על ידי דיאלוגים אמינים. שפת הספר אותנטית וגמישה, היא משחזרת שפת דיבור, גם זו של גרסיה דוברת הלדינו, גם של תיקי הפסיכולוגית, וכל זאת בלי לפול לתוך פולקלוריזציה זולה.
הרעיונות בחקר הספרות על הידוע והנסתר בין הגיבור, המספר והקורא משתלבים היטב ונותנים לסיפור רובד נוסף. ההקבלה בין הספרות לחיים, המעגלים שנפגשים רק לפעמים, הוויכוח בין ספרות לפסיכולוגיה הסבו לי נחת ממש. תענוג. תודה רבה. איך מחלקי הפרסים פספסו את הספר הזה! זה לא בצדק, מגיע לו.
אבירמה גולן , סימני חיים, הספרייה החדשה, 2008.
לאתר של מירי ליטווק – סופרת זיכרונות – ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים היכנסו
לאתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק היכנסו
