ליאן כוזהינוף. תזכרו את השם. הזמרת הצעירה, בת 17 וחצי בסך הכול, מכוונת רחוק, הכי רחוק. עד כה הוציאה כבר ששה סינגלים, הראשון "רמזורים" שכתב לה דויד בר דויד זכה למיליון צפיות, "יאללה זוז", הקצבי, הוא כבר להיט, "להילחם עלינו" עדיין מתנגן הרבה, ו"אמצע ינואר" שיצא ממש בימים אלה זוכה גם הוא להרבה השמעות. הדרך לאלבום ראשון כבר נראית לה קצרה. ממבט ראשון היא קטנה, מאד יפה, דיבורה שקט ויש לה נוכחות נעימה ששולחת אליה הרבה חיבה, אבל אל תטעו בה: על הבמה צבע הקול שלה עם המאצ'ו סופרן ולא מעט גלאם שהיא מפזרת סביבה בשירה וריקוד, לא משאירים ספק שהיא כאן כדי להישאר. מדובר בפצצת אמביציה ששרה פופ ים תיכוני, עם קצת סלסולים קטנים ושלא רואה ממטר, מסמנת מטרות ומתעקשת עליהן. האם מדובר בגאווה ישראלית חדשה שמתהווה לנו כאן? ימים יגידו , אבל למנהלה האמנותי תמיר חיטמן האחיין של עוזי חיטמן ז"ל, אין שום ספק: "ליאן היא ציפור שיר נדירה שכולה נשמה אחת גדולה. יש בה אמת, כנות ואוטנטיות והמון טוב, ורואים את זה בבחירות המוזיקליות שלה, היא פרפורמרית ויכולה להגיע רחוק ולצבור קהלים שילכו אחריה". מלבד חיטמן יש לה כבר צוות שמלווה אותה בכל צעד שלה, מעצב שיער, מאפרת, סטייליסטית ומלבישה, וגם צוות כותבים מוכשר ביניהם רון ביטון ומאור שטרית ובשיר האחרון שיצא הימרה על שניים חדשים ידעאל חזן ואריאל זוראייב, שפנו אליה אחרי ששמעו את "יאללה זוז" ביוטיוב וככה נולד "אמצע ינואר". ומעל הכול יש את אימא מרב שמלווה אותה לכל מקום.
צילום: גילן ששון
נכון להיום היא תלמידת כיתה י"ב בבית הספר אוהל שם ברמת גן. במגמת כימיה ותנ"ך מורחב, היא תלמידה מצטיינת עם הרבה מאיות כי אצלם במשפחה, מצוינות היא חובה. "אני מאד חרשנית. בבית צוחקים עלי שאני בוכה כשאני מקבלת ציון 98 , כי זה פחות ממאה". דבריה. הבדיל מתלמידי כיתתה, היא כבר נוהגת במרצדס קבריולה מפנקת, מתנה מההורים, אבא אורן כוזהינוף, איש עסקים מצליח בעבר בתחום היהלומים והיום איש נדל"ן בין השאר של "בראשית נדל"ן" , ושל מרב, העוסקת בתחום התכשיטים ובקרוב תושק חברה חדשה שלה יחד עם הבת הבכורה של המשפחה נוי, משוחררת טרייה מצה"ל. היא מודעת לכך שהנשמות הטובות ידברו על היכולויות המשפחתיות שלה והדחיפה לכאורה שהיא מקבלת, אבל היא בשלה: "אבא שלי היה בראש המתנגדים שאעסוק במוזיקה כמקצוע. היו הרבה ויכוחים בבית, ויכולתי להבין אותו כי הוא יודע שמדובר בתחום קשוח וקשה והוא חשש לי , בהתחלה אפילו הסתרתי ממנו, אבל מבחינתי לא הייתה לי דרך אחרת, המוזיקה זורמת בעורקיי, זאת התשוקה שלי, הבהרתי לו את זה ולבסוף הוא נכנע. ולגבי המשפחה שלי, אני לא מקשיבה לרעשי רקע אם ישנם, זו המשפחה אליה נולדתי, ואני אוהבת אותה וגאה בה מאד. אני לא רואה אופציה שאני לא אצליח וזה רק בזכותי ".
ליאן נולדה בלוס אנג'לס, לשם עברו הוריה לרגל עסקים, המשפחה התגוררה גם שנה במיאמי וכשליאן סיימה שם כיתה א' הם חזרו לישראל ומתגוררים בשיכון ותיקים ברמת גן. היא השלישית מחמישה ילדים: אחרי נוי נולד דניאל חייל בן 19 וחצי, ליאן היא השלישית ואחריה נולו נורית בת 15 וחצי ויהונתן בן 11. "המעבר לארץ לא היה פשוט לי. כל המעברים גרמו לכך שיהיו לי קשיי קליטה וקשיים חברתיים ומצאתי את הנחמה שלי במוזיקה. מגיל 8 ועד היום אני לומדת פיתוח קול, ושנים גם למדתי לרקוד היפ הופ אצל עדן שאמה. כילדה קטנה, הייתי מושיבה את המשפחה ומופיעה מולם, הם אהבו לשיר קריוקי וכבר אז הם הבינו שיש לי קול צלול מאד , ככל שגדלתי הבנתי שהמוסיקה נותנת לי את תחושת החופש ועוזרת לי למצוא את המקום שלי בעולם". היא התחילה בקאברים שהעלתה ליו טיוב. בתוך מספר חודשים
צילום: שי פרנקו
-יש לך זמן לחיי חברה?
פחות. המוזיקה מבחינתי היא העיקר ושם אני משקיעה. אני מבינה שאני מחמיצה משהו מבחינה חברתית, אבל צריך לעשות בחירות בחיים וכשזו הבחירה שלך, את מקבלת את ההחמצות הקטנות האלה.
-בסיום השנה את אמורה להתגייס לצה"ל. את לא חוששת שזה יעצור לעצור לך את הקריירה שאת בונה ממש עכשיו?
אין לי שום התלבטות. הגיוס לצה"ל הוא חובה ולא משנה מה. אני עושה אודישנים ללהקה צבאית ומקווה להתקבל . גם עכשיו כבר הופעתי בהתנדבות בבסיס צבאי לחיילים. כל מי שחי כאן צריך לתרום את חלקו על פי יכולתו וכישוריו. אני מאמינה באופן מוחלט בתרומה למען הקהילה. בעקבות הורי שהתנדבו בעמותת "להושיט יד" לילדים חולי סרטן, אני מגיעה בקביעות לבקר ילדים בתל השומר, זה סיפוק עצום לשמח אחרים.
-את רק מקליטה או גם מופיעה?
עד המלחמה הופעתי בכל מיני אירועים פרטיים כולל בר ובת מצווה.
-על מה את שרה?
על החיים, על אהבה, על זוגיות רעילה, על אכזבות, על התפכחות, על עוצמה נשית, על הודיה על מה שיש ושזה לא ברור מאליו והצורך להגיד תודה על כל יום שעובר. אני ממשיכה להתנסות, בודקת כל שיר לגופו למשל "יאללה זוז" מביא עוד צד שלי שהוא יותר צבעוני וקליל והדבר הכי חשוב הוא להעביר מסר בשירים שלי.
– החיים האישיים שלך נכנסים לשירים?
כן, גם החיים האישיים שלי, למשל חוויתי פרידה מהחבר שלי ניר אחרי שנה, בסוף חזרנו ואנחנו יחד, אבל החיים תמיד מביאים דברים שנוגעים בי והופכים לשירים ואני רואה גם דברים שקורים סביבי. מכירה כאלה שחוו אהבה שלא הייתה נכונה להן והדרך שלי לדבר את זה הוא באמצעות שירים, אסור לאף אחת להישאר במקום שלא עושה לה טוב ושלא מכבד אותה.
-את חזקה ברשתות?
רק בחודשים האחרונים נכנסתי לזה ויש לי באינסטגרם 14 אלף עוקבים ובטיק טוק ובשורטס של יוטיוב עשרת אלפים והמספרים גדלים, היום אני בטיק טוק על בסיס יומי .
צילום: שי פרנקו
-מה עשתה לך המלחמה?
היא מאד ביגרה אותי ואני חושבת שאת כל הנוער. באופן אישי, יש כמה שלמדו שנה מעלי בבית ספר ונהרגו, גם במלחמה וגם במסיבה ברעים, וכשאת רואה צעירים בהתחלת החיים, שבקושי הספיקו משהו, והם אינם, הלב נקרע. אני רואה את זה על אחי בן ה-11 שהתחיל לשאול שאלות שאני בגילו לא יכולתי לשאול. נושא השבויים והחטופים הוא הדבר הכי כואב בימים אלה. חייבים למצוא את הדרך כדי להחזיר אותם ומהר.
– מי הרול מודל שלך?
יש שתי זמרות שאני מאד אוהבת . בארץ זו שרית חדד ובחו"ל אמה שפלן, הייתי שמחה לעשות יום אחד דואט עם שרית חדד היא דוגמא בשבילי לאחת שעובדת קשה
-יש לך מחשבות על ריאליטי מוזיקה, הכוכב הבא למשל?
לא. אני מאמינה בדרך ארוכה, בלי קיצורים, אני רוצה להתפתח בדרך שלי, בהדרגה אבל נכון ומדויק לי, ולא בבום. אני לא רק זמרת, כיום אני מעורבת בשירים שלי, מעירה ומשנה, אבל בעתיד אני רוצה להתחיל לכתוב , אני מנגנת בגיטרה ולומדת גם קלידים, אני רוצה להביא את כל החבילה והדברים האלה צריכים התבשלות והתפתחות ואני מתרגשת לעשות דרך .
-איך את רואה את המשך הקריירה לך בעתיד?
בשנים הקרובות לפחות, בארץ. אני רוצה להתחיל בזאפה ולהמשיך בבמות היותר גדולות, היכל מנורה, קיסריה. חו"ל? אולי יום אחד. לא שוללת.
-אם אבא אורן מציע לך עכשיו מיליון דולר כדי לוותר על המוזיקה, תסכימי? או לפחות תתמקחי אתו על גובה הסכום? .
הוא יודע שלא אסכים בשביל שום סכום, אז הוא לא מנסה
-הוא השלים עם הבחירה שלך?
לגמרי. הוא אפילו גאה, הוא מגיע להופעות והיית צריכה לראות איך הוא מתרגש…..
