בנשף שנערך לאחר השבעת הנשיא דונלד טראמפ בינואר 2017, לבשה מלאניה שמלת ערב לבנה שעיצבה ביחד עם מעצב האופנה הצרפתי תושב ארה"ב – הרווה פייר.
פייר, שהיה המנהל הקריאטיבי של בית קרולינה הררה במשך כ-14 שנה ועבד בעברו גם בבתי האופנה אוסקר דה לה רנטה וורה ואנג, ציין שהיה זה עבורו כבוד גדול להלביש את הגברת הראשונה "הייתי ממש בר מזל, כי במהלך 20 השנים שלי בארה”ב הלבשתי את כל הגברות הראשונות. את גב’ קלינטון באוסקר דה לה רנטה ואת גברת לורה בוש וגברת מישל אובמה בקרולינה הררה. לכבוד היה לי להלביש הפעם את מלניה טראמפ תחת השם שלי”.
על הגברת הראשונה סיפר שיש לה סגנון אישי מאוד חזק ושהיא לא התכוונה לשנות אותו בגלל התפקיד החדש שלה “היא אוהבת סגנון מחוייט והיה מעניין לתרגם את זה לשמלת ערב. הקווים הם חדים, העיצוב מאוד שקט ומשקף את החזון האופנתי של הגברת טראמפ ואת האישיות שלה”.
בדומה למישל אובמה שבחרה ללבוש לנשף הראשון שלה ב-2009 שמלה של מעצב שהיה אז אנונימי יחסית, גייסון וו, גם מלניה טראמפ בחרה לעבוד עם מעצב פחות מוכר בסצנת האופנה. הם הכירו דרך חבר משותף ונפגשו פעמים בודדות לפני הבחירות כשייעץ לה בענייני סטיילינג לאירועים מיוחדים.
השמלה המדוברת נתרמה לאחרונה למוזיאון הלאומי סמיתסוניאן להיסטוריה אמריקאית בוושינגטון שמחזיק באוסף שמלות של הגברות הראשונות, ונחשפה באירוע מיוחד בנוכחותה של הגברת הראשונה שלבשה שמלת ג'קרד לבנה של דולצ'ה וגבאנה עם מעיל בצבע לבנדר ונעלי עקב ורודות של מנולו בלניק. למוזיאון הגיעה עם פייר שמאז כניסתה לתפקיד מכהן גם כסטייליסט האישי שלה.
"הנשיא, בארון ואני אוהבים לחיות כאן ולכבוד הוא לנו לייצג את המדינה הזו" אמרה הגברת הראשונה לקהל שנאסף במוזיאון בוושינגטון. בהמשך הנאום שלה שארך כ-4 דקות, סיפרה שבשבועות שלאחר הבחירות ולפני טקס ההשבעה והנשף, היתה עסוקה בעניינים בירוקרטיים של המעבר לבית הלבן ולכן פנתה למעצב רק שבועיים לפני האירוע ואילצה אותו לעבוד על השמלה בפרק זמן קצר וצפוף במיוחד "רציתי מישהו שיהיה מוכן לשתף איתי פעולה והרווה עלה על הציפיות שלי. היתה לי תשוקה לעיצוב מגיל צעיר מאוד וידעתי בדיוק מה אני רוצה ללבוש בערב היסטורי כזה. כשישבתי עם הרווה הסברתי לו מה החזון שלי. רציתי שמלה מודרנית, אלגנטית, קלילה, ייחודית ובלתי צפויה".
פייר מצדו סיפר שקיבל טלפון ממלאניה בשמונה בבוקר והתבקש להכין סקיצות על סמך שיחה קצרה עד ארבע אחר-הצהריים. הוא מיד הסכים לבקשה של הגברת הראשונה והסתיר את הפניקה הקלה שאחזה בו נוכח המשימה ליצור שמלת קוטור שכל העולם יראה בתוך שבועיים. עם זאת ציין שהלחץ הוביל אותם להיות ממוקדים ובסופו של דבר תרם לתוצאה הנפלאה. מעבר לזה ראוי לציין שפייר לקח סיכון גדול כשהסכים לעצב לאישה שמעצבי על רבים הכריזו שהם לא יסכימו לעבוד איתה. ההימור והאומץ השתלמו ושמו נחרט בהיסטוריה של האופנה האמריקאית ברגע שהשמלה תפסה את מקומה במוזיאון.
ביחד הם הצליחו ליצור שמלה שהיא גם מפוסלת וגם זורמת, גם מחוייטת וגם רכה, גם דרמטית וגם מאופקת, גם סקסית וגם מכבדת ובעיקר שמלה שהצליחה ללכד את האמריקאים לרגע של נחת מולה אחרי מסע בחירות תוקפני, גס וחסר רחמים, שהיה רק רמז למה שעתיד לבוא.
"הייתי מרוצה מאוד מהתוצאה הסופית ועכשיו אני מקווה שהשמלה הזו היא רק אחת מהרבה התחלות חדשות בהיסטוריה של המשפחה שלנו כאן בוושינגטון". סיכמה מלניה.
