המלצת צפייה: הגברת G

איך הפכה שורדת שואה חסרת כל למעצבת ישראלית בעלת שם עולמי ומה המחיר הטרגי ששילמה על שאפתנות ותשוקה חסרות מעצורים?

צילום באדיבות כאן 11

ביום רביעי ה-31 ביולי, בשעה 21:00, ישודר בתאגיד השידור הישראלי, כאן 11,  הסרט 'הגברת G' שמוקדש לדמותה המורכבת של לאה גוטליב, מייסדת מפעל בגדי הים "גוטקס".
[youtube uzTHQNJNSSI nolink]
סרטה של דלית קימור, שהוקרן בדוקאביב 2019 וישודר ב'כאן' בבכורה טלוויזיונית, מאיר בפעם הראשונה את לאה גוטליב, שכונתה בארץ וברחבי העולם "הגברת הראשונה של תעשיית האופנה הישראלית", באמצעות ראיונות עם בני המשפחה, עמיתים למקצוע וחומרי ארכיון המציגים את יצירתה העשירה.

באדיבות ארכיון לאה גוטליב

הסרט מנסה באמצעות הראיונות וחומרי הארכיון, לפענח את סוד דמותה מלאת הסתירות של לאה גוטליב. ניצולת שואה חסרת כול שהפכה לכוהנת אופנה בין-לאומית, גרה בפנטהאוז בתל אביב, לבושה בבגדי דיור. אישה שומרת מצוות שעיצבה בגדי ים נועזים וכלל לא ידעה לשחות, אשת מקצוע קשוחה שילדותה האפלה יצרה מערכות יחסים בעייתיות עם בנותיה, אישה שלא פעם ערבבה פנטזיה ומציאות.
[youtube tvG76e3t5jE nolink]
חברת בגדי הים "גוטקס", הנחשבת עד היום לאחד מסיפורי ההצלחה הישראלים הגדולים והמפתיעים ביותר, היא גם סיפור התפתחות התעשייה הישראלית. החברה החלה כמפעל ביתי למעילים בחצר בית עלוב בדרום תל-אביב–יפו. בשיא תקופת הצנע שינתה החברה את ייעודה והחלה לייצר מוצר צריכה לא בסיסי בעליל – בגדי ים. עם השנים הפכה החברה למנוע צמיחה לכל יצוא הטקסטיל מישראל. שיא הצלחתה של גוטקס היה בעיצוב בגדי הים בשנות התשעים, אז היא כבר היתה מותג בין-לאומי שהתהדרו בו נסיכות, שחקניות קולנוע ודוגמניות-על.

ספיר קאופמן מתוך קטלוג גוטקס-באדיבות ארכיון לאה גוטליב

לצד אותה נסיקה מקצועית מטאורית הסרט מציג את התנהלותה הכלכלית הקלוקלת של הגברת גוטליב, שאינה מוכנה לחסוך בהוצאות ואינה משכילה להתאים את עיצוביה לשינויי האופנה בשטח. לאור ההתנהלות הזו החל המפעל לצבור הפסדים, והמצב הכלכלי הקשה בארץ רק החריף את המצב. בשנת 1997 הכריעו החובות את המפעל והמשפחה נאלצה למכור את "גוטקס". במקביל נאלצה הגברת גוטליב להתמודד עם סדרת טרגדיות אישיות: בעלה ובתה הלכו לעולמם וכך גם המוזה הנצחית שלה – הדוגמנית תמי בן-עמי.

תמי בן עמי- באדיבות ארכיון לאה גוטליב

[youtube pUosr7fZhaI nolink]
תסריט ובימוי: דלית קימור | הפקה: יהלי גת, מוזה הפקות בע"מ | תחקיר ותסריט: אילה רז, קרן בן-חורין | עריכה: טלי גולדנברג | צילום: יורם מילוא | אנימציה: אילה שרוט | תחקיר ויזואלי: חגית בן-יעקב