מיס יוניברס 2017, מיס צרפת: איריס מיטנר
בואו נתחיל עם הדבר הכי פחות מסקרן בכל הבוג'ראס הזה שנקרא "מיס יוניברס" – אז ככה – המלכה הנבחרת היא איריס מיטנר, מיס צרפת. אירופאית ראשונה אחרי אלפיים-שנות הגמוניה אמריקה-לטינית. איך היא נראית? ובכן, נו, אתם יודעים… יפה.
מה עוד? ובכן, מיס קנדה הייתה נציגת הפלאס-סייז הראשונה שהשתתפה בתחרות (למי שמחשיב מידה 38 כפלאס-סייז) ולא, אנחנו לא זכינו באף תואר. ים קספרס אנשל (כן, זה השם של-) נערת ישראל, חזרה הביתה בלי כתר אבל עם "המון חוויות נהדרות", ברור, והיא מבקשת להודיע לכל מי ששאל שההצלחה לא שינתה אותה וכו' וגו' וכיו"ב.
מיס קנדה עונה לשיימינג כל היותה הכי "שמנה" בתחרות
אני ממש לא מעוניין להיכנס לדיון העקרוני בהחפצת הדמות הנשית באירועים כאלה, או על המסר שתחרות המודדת יופי חיצוני מעבירה למיליוני ילדות ברחבי העולם. אני גם לא אומר מילה על האופן שבו אותן נערות נפרטות לסך היקף מותניהן, משקל גופן ונפח תלתליהן, בעיקר בשלב בגדי הים, שהוא כידוע "קריטי". ולא שדיון כזה אינו ראוי וחשוב, אלא שאני מניח שנשים פמיניסטיות תעשנה אותו טוב ממני.
מבחינתי, אם יש משהו שהתחרות הזו מסמלת (וגם ה"קדם אירוויזיון" שלה הידוע בכינויו "תחרות מלכת היופי של ישראל"), הוא חוסר רלוונטיות מוחלט.
בעידן הריאליטי הנוכחי, אנחנו כבר יודעים שתחרות שבסופה אין מיליון שקל, או חוזה טאלנט בערוץ מרכזי, היא תחרות שאנחנו לא מעוניינים בה. ולמרות הדעה הרווחת, אנחנו, הגברים, גם לא מריירים מול המופע הנ"ל משל היה בנק האוננות הפרטי שלנו. זאת אומרת, אנחנו עדיין עושים את זה, בוודאי, אבל לא מול המתמודדות בתחרות מיס יוניברס. אפילו לא קצת.
מיס יוניברס בשלב בגדי הים
בואו נסתכל לאמת בלבן של העיניים – מדובר בשיעמומון קולוסאלי. מצעד הקלישאות האינסופי הזה מעורר כמו צפייה בסיד מתייבש על קיר.
אני בטוח שאפילו מימי נופך מוזס, הכוהנת הגדולה של המוקדמות הישראליות, מגניבה נמנום בין הרגע שהמתמודדת הראשונה עולה על הבמה בחיוך כאוב, לבין ה- "ומלכת היופי היא…חיוך-דמעות-סרט אלכסון-כתר מתפרק"
זה ארוך, זה מייגע, וזה אותנטי כמו ענבל אור מבטיחה להחזיר כל פרוטה.
כתוצאה מ-נס גנטי, כנראה, המועמדות נראות ב-ד-י-ו-ק אותו דבר – 85 מדינות שונות הצליחו לייצר שכפול של בובת ברבי בסיסית אחת. חזה מפלסטיק, חיוך מפלסטיק, שיער מפלסטיק ומלל אחיד לפיו העולם עומד להתעשר בקרוב בשמונים וחמש רופאות בהתהוות שעוסקות בספורט אתגרי וטיולים רגליים על חוף הים. וגם, כמובן, אם דאגתם – השלום העולמי מעולם לא נראה קרוב יותר.
9 המועמדות הסופיות בתחרות מיס יוניברס 2017. מיצאו את ההבדלים
אז, למרות שמדובר בבנות יפות, ומדובר בבנות יפות, הן לא מצליחות להנביט ולו נבט זעיר של עניין. האחידות המופלאה הזו עובדת אולי בתחרויות של שחיה צורנית, אבל בכל קונסטלציה אחרת זה משעמם עד דמעות.
גם בתור ה"בקרוב" של הצלחה בינלאומית מדומיינת, התחרות חסרת ערך. מלכות-יופי הן לא ה"לוק" שעולם האופנה מחפש היום. אין להן את הטוויסט הנדרש, את הסטייה הקלה שעושה את ההבדל. אבוי, לא כולן הן גל גדות, רובן הן "נו, זותי, איך קראו לה".
הכתר הזה לא יושב טוב בשום 'קורות חיים', זה לא "זוהר", זה לא "מגניב", וזה בעיקר – ממש ממש לא חשוב. מלבד להיות מסלול מהיר לזיווג עם כדורגלן-סלאש-זמר מזרחי, קשה לי לחשוב על שום יתרון שיש בתואר "מלכת היופי", אפילו אם את מלכת היופי של כל העולם.
אז מה נשאר לנו – שומר מסך שנמשך עד אין קץ, נקטע לפרסומות מידי שלוש דקות ובסופו האנטי-קליימקס הצפוי עם הכתר שנופל, האיפור שנוזל והחבר "מהבית", שהופך ללא-רלוונטי דקה אחרי ההכתרה. כן, בדיוק כמו תחרות מיס יוניברס עצמה.
