לאפות פיתות זה קל יחסית, אבל תמיד מלווה במתח שלפני ההתנפחות: האם הכיס ייפתח בסוף?

ללחם שאור צריך סבלנות. בהתחלה הבצק שותק, אבל לאט לאט הוא משתחרר ומתחיל לדבר. ואז קורים דברים נפלאים

כשמכינים באגטים לא חושבים על בריאות. פשוט מתמסרים לטעם

אם לא נכנעים למכשולי החיים, מקבלים לחמניות קומפקטיות ופריכות מקמח תירס

נפט בים, אפר באוויר ושחיתויות ביבשה. יש מי שמוצא נחמה באפיית לחם שיפון