נבוא בעפר שירת האבק של הזמן החלודה האוחזת בנשקינו.

המילים כבדות עפעפיים קורי החלום מסתרגים פטיש על מגל הדגל.

כמה ערוגות צריך לדשן כדי להתעורר כל בוקר מחדש הינה המציאות מתגבשת.

לחישות קטנות של תכלת משטח מרוקע כוכבים עיניים בוערות נצח.

הם מתכנסים לפניך בשורה האבות הקדמונים של הזמן צל אלוהיות הפחד.