בתחילת הדרך שלי לימדו אותי ליהיות "אשת מכירות", זו שנכנסת לבית של אנשים ומשכנעת אותם לתת לי לשווק את הבית שלהם. ליהיות "בולדוזר" ולא לצאת עד שחותמים לי. אם לא קיבלתי את החתימה יצאתי מאוכזבת, חשבתי שלא לחצתי מספיק, לא שכנעתי טוב, לא עשיתי את עבודתי. האבסורד הוא שאפילו לא שאלתי את עצמי האם אני באמת יכולה או רוצה למכור את הבית הזה.
אומרים שהכל מדוייק ושכל דבר בזמנו, אומרים גם שאין ייאוש בעולם ולכן לא הפסקתי לחלום להקים את העסק שלי כמו שלא הפסקתי לחלום ללדת את רועי שלי. זה לקח שנים אבל זה היה בזמן הנכון והכי מדוייק שיש
