מה יכולות להיות הסיבות שהורים, למרות שיודעים בבירור את המחיר שילדיהם עלולים לשלם על העדפת בן אחד על פני השני, נופלים בפח הזה ?
מה שעוזר (לי) להשתחרר ממצבים כאלה הם גילויי אהבה . רק בכוחם לחדור את השכבה האטומה הזו שהלב שלי פתאום קפא בה, כמו מסך תקוע.. ויש כל כך הרבה אהבה מסביבי!
מה עוזר לכם להבחין בקול שמדייק אתכם לפעולה, שההקשבה אליו בונה תחושה של הלימה עם עצמכם? שמונע אתכם מ"להקריב" את עצמכם על "המזבח"?
יש לי הרגשה שהאנושות אינה מתקדמת לשום מקום. אנו לא מצליחים לחיות ביחד ולמה?