"אני נעה בפסיעות זהירות נושאת על גבי את מורשת השורדות נושאת בלבי את ידיעת הקסם." (עמ' 45).

"כן, אחלה סיפור. יצאנו החוצה כי שמענו צעקה של בחורה שמסתובבת בלילות, אלוהים יודע למה. מצאנו אותה עומדת עם המנהל הפסיכוטי שלנו שמבצע פטרולים ליליים בדיוק בשביל המקרים האלו, אחרי כמה רגעים מצטרפת בחורה שלבושה כמו אלאדין ומחזיקה פנס..." (עמ' 22).

"העיניים שלו נראו כעת כמו ברכות תכולותשבולעות לתוכן את כל התמונות.איזה כיף היה לו עכשיו ובכל הימיםבין כל החברים העליזים החדשים."

"אני מספרת לך את הדברים האלה כי אני יודעת שאחיך לא יספר לך. הם אומרים שזה נעשה בעזרת כישוף." (עמ' 62).

"רבים מאיתנו – הפגועים ביותר, אלה שמתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומתית – מרותקים לבתיהם, נחבאים מההמולה ומההמון שבחוץ. יש כאלה שחוששים מהמון צפוף, אחרים מהמולת התנועה. בשבילי אלה השמים העצומים, האופק האינסופי, החשיפה המוחלטת, הלחץ האדיר שיוצר כל מה שנמצא מחוץ לבית." (עמ' 42).