סבתי זכרונה לברכה כל פעם חזרה ואמרה כמה טוב היה להם בבגדאד, החיים היו טובים עד שהם הגיעו לארץ. בספרו של עמיר, הוריו של נורי אכן מתייסרים על הגעתם לארץ ישראל ומתגעגעים לימים הטובים שהיו להם בבגדאד.

"האב ברודי כבר עזב. הירקה פסעה לבדה בין שורות הספסלים. בקירות הכנסייה נקבעו חלונות צבעוניים עם איורים מסיפורים שלא הכירה. אלים ובני אדם. אף לא תמונה של בני-יים. אף זנב. ואף ילידי-מוות." (עמ' 23).

קומדיה רומנטית כחול-לבן, ממש כמו סיפור סינדרלה, פורצת את כל החוקים ומראה שלפעמים חלומות מתגשמים.

פלורה, פלורנס דיין נחטפה מחוף הים שבו היא שהתה עם חברותיה ואף שתתה, כשהיא פוקחת את עיניה היא יודעת שהיא נמצאת בתוך תיבה. היא מנסה לצאת ואף לצעוק לעזרה, אך לא מצליחה לצאת ושום עזרה לא נראית בסביבה. היא בתוך תיבה, חושך, היא רעבה ולא יודעת מה לעשות, ומה החוטף רוצה ממנה.

"עד למפגש עם יפית אני הייתי זו שמעבירה מסרים מהנשמות, אולם כעת זכיתי לחוויה חדשה בה המסרים הועברו דרך מטופל האור. נפעמתי מהמפגש ומהשוני בקבלת מסרים. ידעתי שזכיתי במתנה מופלאה ובערוץ חדש לתקשור. שיטת התקשור החדשה הצליחה עם אנשים שהיו פתוחים להתנסות הרוחנית." (עמ' 92).