אצלנו לא קוטפים (ואף פעם לא קטפו) פטריות ביער אחרי הגשם הראשון, אין כאן שום ענין של נוסטלגיה או סנטימנטליות, ועדיין - מנה של פסטה ברוטב שמנת-פטריות תמיד מתקבלת בברכה.
טרי או מבושל, מאודה או אפוי, בסלט או במרק, ממולא או נא - סלק הוא פשוט מעדן. ולא רק מעדן - הוא גם פצצת בריאות. ולא רק פצצת בריאות - יש לו יופי מהפנט. ואפילו חיי מדף ארוכים. אז למה לא לשלב אותו באופן קבוע במטבח?
בערב חורפי משגע שכזה מרק זה לגמרי ברור, אבל מה בדיוק? אני עדיין לא יודעת. מתחילה לעבוד ושואבת השראה תוך כדי תנועה. אני מתחילה במירפואה, בסיס מהמטבח הצרפתי הקלאסי, ומכאן השמיים הם הגבול.
מכל המתוקים שישנם (וישנם כל כך הרבה), אני תמיד בעד שוקולד, ומכל העוגיות מנצחות אצלי השלגיות, עוגיות השוקולד האולטימטיביות, נימוחות מגולגלות באבקת סוכר בעלות מראה מתפוצץ וטעם אלוהי.
מאז שאני זוכרת את עצמי האפיה היתה חלק ממני. הכל עשיתי, חוץ משמרים. זה כבר לא. כאן היה המחסום שלי. שנים לא התעסקתי עם שמרים. איך התגברתי? ומה המתכון המנצח שלי ללחמניות מתוקות לשבת וחג? כל התשובות כאן.