פסח מתקרב לסיומו ונותרו (רק?) עוד יומיים וחצי... אחרי 5 ימים מיצינו כבר כמעט כל אפשרות מוכרת של מאכלי החג - לחמניות, מצה בריי, מציות מטוגנות ועוד כהנה וכהנה, ומתחשק קצת לגוון. מצד שני זה הזמן להשתמש בכל מוצרי החג שעוד נותרו לנו - מצות, קמח מצה, קמח תפו"א ושאר החברים של פסח. כי תכלס, חצי דקה אחרי החג - אין מה לעשות איתם. אז בדקתי כמה וכמה מתכוני לחמניות לפסח. כולם מוצלחים, כולם טעימים וכל אחת מוזמנת להכין את המתכון שיפתור אותה ממה שעוד נשאר במזווה
לא משנה היכן אנחנו בסדר, מה אוכלים בחג, ומי מכין את המרק, אני תמיד ממונה על האטריות, וטוב שכך. את המתכון לא המצאתי – אלה איטרות הפסח של סבתא, בשיטות ההכנה שלה, עם שדרוגים קלים שלי. והתוצאה? אף פעם לא מאכזבת. רוצים גם? אתם מוזמנים לקרוא כאן...
מבין כל העלים הירוקים, התרד הוא ללא ספק אחד המובילים, וזו כבר סיבה טובה לשלב אותו באופן קבוע בתפריט. אבל אצלי תרד הוא ממש זכרונות ילדות. ולא, אני לא מדברת על פופאי, אלא ממש עלי תרד.
המדריך השלם לקיפול אוזני המן ב-6 צעדים פשוטים וברורים
בין מחצית לתעודה ובין תעודה למחצית כמעט שכחנו, אבל ט"ו בשבט היה ויהיה תמיד ראש השנה לאילנות. אז יהא אשר יהא מצב התעודה - ראש השנה הוא בהחלט סיבה למסיבה, ואם מסיבה - אז חייבים עוגה, ואם ט"ו בשבט - אז עוגת פירות יבשים, ואם אני מחפשת את הטאצ' האישי שלי - אז ניחוח מי ורדים.