יש ימים כאלה, שבלי סיבה ברורה, מאפירים פתאום, ממש כמו השמיים. הימים האלה שאין בהם אוויר, הימים בהם הריאות כבדות וצמאות לחמצן והמחנק משתלט גם על הלב
לימדת אותי שיעורים חשובים. הצתת מהפכים בחיי, לימדת אותי לאבד שליטה, לאהוב את עצמי קצת יותר, ויותר מכל נתת לי זמן יקר שבו הרגשתי מאוהבת ושמחה בחיים
לפני שבוע נשבר לי הלב. שוב. כמה מילים יומיומיות בוואטסאפ שהגיעו בבוקרו של יום ראשון הפכו לי את הבטן והצליחו לבלבל אותי ממש. הכעס הגיע רק עכשיו, שבוע ומשהו אחר כך.
כשחברה בלוגרית אמרה לי "אולי תכתבי, ותשלחי לו", התלבטתי. בסוף מצאתי את המקום. אולי זה יעזור קצת לשחרר. מכל הסיבות הברורות, אני לא מפרסמת את זה בבלוג שלי