אני רואה אותך ונעצבת. אתה כואב וחסר אונים לחלוטין. שנים צעדתם יד ביד, באהבה, אבל גם באלימות מילולית ופיזית. והיא שתקה. כל החברות שלה אמרו לה: תעזבי אותו- אבל היא בשלה. אוהבת וחסרת עמוד שידרה. עד שהגיעו מים עד נפש. היא התמוטטה!
אהבתי אותו באמת, אני חושבת. כבר לא בטוחה. הוא אוהב יותר. ועכשיו אני כבר לא או שאולי כן? איך יודעים, קיבינימאט?
ואני נאחזת בך. אולי אמתי אולי דמיוני, אבל נאחזת בך. מחכה שתבוא ונאהב, ונתרחק ושוב נאהב, ועוד.
