אני מסתכלת על התמונות שלה בעיתונים, ולא רואה נצחון ענק. אני רואה אישה שהספיקה לחוות ב-50 שנה שבעת מדורי גהנום

כמה קושיות די קשות לימים שאחרי ליל הסדר

איך ה"קבינט הביטחוני" הפך למקום משפחתי? ולא, זה לא "פוסט בחירות"

עוד לפני שהייתי פושטת מדים, הייתי פושטת על מגירת הממתקים שלי. זה תמיד התחיל ב"רק שורה אחת". משורה לשורה סיפור האהבה שלי עם השוקולד הלך וגדל

קצת על תהליך היציאה מהצללים האפרוריים (או במקרה שלי ירקרקים), אל עבר אור הזרקורים, והטבה למי שקרא עד הסוף