תמי והחבר'ה

מכירים קלישאות? אוהבים תפזורות? מוזמנים להיכנס, להדפיס ולפתור. בין הפותרים נכונה יוגרל כבוד כלל עולמי (-:

To blog or not to blog זו השאלה. מכירים את זה שיושב לך טקסט בראש, בלב, בנשמה ומסרב להעלם? לא משנה מה תעשו? אז כזה. כבר תקופה. אין מתכון בסוף, גם לא יצירה. רק מלל, מלל וחפירה.

איך זה יכול להיות שמדינות ברחבי העולם, משקיעות אנרגיה בלומר שאנחנו לא בסדר, במקום להשתמש בכח העצום שלהן, כדי להציל את העם והילדים בעזה, מהידיים הקטלניות של החמאס? מה אם זכויות אדם היו סדר היום העיקרי של כל המדינות? בלי פוליטיקה? ללא אינטרסים נסתרים. אנחנו חזקים, אנחנו מאוחדים. עם ישראל חי. שבת שלום.

בחיי שניסיתי להתעלם. אבל די, כמה אפשר? את הלחי השניה נתנו כבר. גם את הראש, את הלב. מספיק!

קצת רצינות וקצת יותר הומור, לרגל ״המצב״. המצב הבטחוני, החופש הגדול, גמר המונדיאל ובאופן כללי, מצבי הכללי.