פוסט תודה לגן נהדר ומיוחד במינו. גן שהוא בית!

עוגה? יש. לחם מיוחד? יש. תמונת ילדות? יש. ברכות ואיחולים? יש. מתחילים.

כשאני הולכת ממקום למקום, יש לי מטרה אחת - להגיע. הפעם החלטתי ללכת כמו ילד ולראות בדרך את כל הדברים הנפלאים שהם רואים ואנחנו כבר לא שמים לב אליהם.

תמיד חלמתם לאבחן אחרים ואת עצמכם? אז בואו תעזרו לי בתהיה שלי עם עצמי. הבעיה בי? בילדים? או שאולי בכלל אצל כולם זה ככה?

לכבוד שבוע הספר, הספרים שהמשפחה שלי אוהבת.