כשאני הולכת ממקום למקום, יש לי מטרה אחת - להגיע. הפעם החלטתי ללכת כמו ילד ולראות בדרך את כל הדברים הנפלאים שהם רואים ואנחנו כבר לא שמים לב אליהם.
תמיד חלמתם לאבחן אחרים ואת עצמכם? אז בואו תעזרו לי בתהיה שלי עם עצמי. הבעיה בי? בילדים? או שאולי בכלל אצל כולם זה ככה?










