הסיטואציה: הילד במים עם חברים. אמא צריכה ללכת להלוויה בעוד כמה שעות. הבריכה תהיה פתוחה עד שהיא תחזור. היא אומרת לילד שהוא יכול להישאר עד שתחזור. הילד שמח. אבל, אומרת האמא לילד בו עכשו להתקלח ותחזור. הילד אומר לה זה לא הגיוני. האמא עונה בוא להתקלח ותחזור. הילד לא מרפה. מה ההיגיון, הוא אומר, להתקלח ולחזור. ראית מישהו שמתקלח והולך לבריכה? האמא עונה: אני צריכה שתתקלח אני צריכה לגמור את המטלות שלי היום. בקשתי ממנה הסבר. אולי לי תסביר יותר הוא אמרה שאלה השיקולים שלה לבנה, היא חזרה על האמירה כי היא צריכה לסיים את המטלות שלה ליום זה. מאותו רגע היא התחילה להפעיל על הילד את סמכותה וגם קצת איומים. הילד הלך איתה ממשיך לנסות "את רואה עוד אמא ..." האמא עונה אני לא מתחשבת באמהות אחרות.

סיפור: נס - הבן שלי בן ה-4 אמר לי: "אמא לפעמים אני חוזר מהגן והבית נקי ולפעמים אני קם מהשינה והבית נקי" המשפט הזה הוביל אותי לשינוי מחשבתי שעד היום אני מתמודדת איתו.

אמא אומרת - תשבי אתן לך מוצץ. הילדה יושבת עד שמקבלת את המוצץ ומיד מבקשת מאמה שתיקח אותה על הידיים. האים הילדה מניפולטיבית או פועלת באינסטינקט. מה עובר לילדה בראש

אני וחברתי הלכנו בנוף קסום בנה בן ה-5 הצטרף אלינו והתחיל לדבר ולדבר ולדבר. כאמהות מטפחות הקשבנו והקשבנו והקשבנו. או לא?

סיפורים ממגרש המשחקים יהיה בלוג בו אשתף בהסתכלות שלי על אירועים בין הורים לילדים בלי "הוראות הפעלה".