במאמר זה מראה עו"ד אודליה אלטמן מספר דוגמאות ותקדימים מן הפסיקה המראים כי אף כאשר האב הגרוש הינו נכה פיסית או נפשית או כאשר הוא אברך שתורתו אומנותו, אין זה פוטר או מפחית מחובתו לשלם מזונות לאשתו וילדיו. בתי המשפט הרבניים כמו גם בתי המשפט לענייני משפחה קבעו בעבר כי אין זה מספיק כי אדם מוכר כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי כדי להבטיח לו הקלות בתשלום במזונות.
מאמר חדש שלי העוסק ב"פוטנציאל ההשתכרות" של האב. האם ניתן לצפות כי אב גרוש אשר עסק בתפקיד משרדי ואף ניהולי וכעת מובטל יחפש לעצמו תעסוקה כפועל פשוט על מנת לכלכל את ילדיו? האם ניתן להניח כי האב יממש את חלקו בדירת המגורים על מנת לעמוד בתשלום המזונות? האם גישת הדין היהודי לפיה האב הוא החייב העיקרי בכלכלת ילדיו עדיין רלוונטית בפסיקות בית המשפט לענייני משפחה? זאת ועוד במאמר.
כאשר בני זוג מתגרשים, עלול הבעל לנתק את אישתו ואת ילדיו מאספקה של כספים שאמורים לכלכל אותם. עבור נשים כאלה, כדי שלא יגיעו למצב של חרפת רעב, נקבע בחוק המנגנון של "מזונות זמניים"
באופן מפתיע ביותר, ישנם מקרים רבים בהם גבר עלול למצוא עצמו מחויב על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני לפרנס ילדים שאינם יוצאי חלציו.
בדיקות גנטיות להוכחת אבהות או אימהות – באילו מקרים בתי המשפט יאשרו את השימוש בהן? סקירת החקיקה והפסיקה החדשה בנושא