התאבדותו של גבי שושן רק הדגישה את מה רבים מבני ה-40 צפונה חשים מדי יום: לא רלוונטיים. אתה לא צריך להיות זמר עבר פופולארי כדי להרגיש את מה ששושן הרגיש, הגילנות AGISM רווחת בשוק העבודה וטבועה עמוק בחברה המקדשת אך ורק את הנעורים.
קודם היה פייסבוק,אחר-כך וואטסאפ וסיקרט ועכשיו בליינד ספוט. האם האשמה הבלעדית בבריונות הרשת היא באמת רק הטכנולוגיה..?
שאלות יצירתיות שהציב פיקוד העורף לבתי כשיעורי בית אתגרו גם אותי, אמא בעלת וותק ממלחמת המפרץ.
גברים (בלבד) מככבים על שטרות הכסף שלנו ומרבית הרחובות במדינה קרויים על שם גברים, ואני מהמרת שהוועדות המחליטות על אלה מורכבות בעיקר מ..גברים. מתי כל זה ישתנה?
משרד החינוך מנסה לשכנע אותנו שבאמצעות אולימפיאדת תכנות חביבה משהו פה באמת משתנה. האמנם?