בעקבות האירועים האחרונים קיבלתי איגרת מהשירות הפסיכולוגי של משרד החינוך אבל לא הבנתי כלום. אולי כדאי שמערכת החינוך תעסוק יותר בעשייה שתטמיע מגיל 6 סובלנות וקידוש ערך הדמוקרטיה במקום עוד מבחני מי"צב?
בצל האירועים הקשים האחרונים מה טבעי יותר מאשר לחשוב על הגירה מישראל? אבל האם באמת יש מקום בעולם שם הייאוש נעשה יותר נוח?
מדוע לא מתכננים בישראל אסטרטגיה עם חשיבה לטווח ארוך שתוביל את מדינת הסטארט-אפ ניישן לטקסטים דיגיטליים בבתי הספר?
הזמן שלנו מוגבל דווקא בחופש ובקיץ ואנחנו רוצים לנצל כל רגע כדי להנות יותר. מקבץ של 4 אתרים ואפליקציה אחת שיעשו לכם את ההבדל
הסיפור של סופיה מצ'טנר בת ה-14 שנתגלתה תודות לרוברטו והפכה לדוגמנית הראשית של דיור הוא בעצם ביטוי של ניצול ילדה תמימה למשפחה קשת יום על מנת לשרת אג'נדה של תעשיית אופנה דורסנית. אז למה כולם מתלהבים מסיפור הסינדרלה?