כולנו מכירים את הפער הקיים בן הבנה שכילית לבין עשיית שינוי ממשי. למשל, כולנו יודעים מה יגרום לנו לרזות. עם זאת, ההבנה בלבד לא גורמת בהכרח, לשינוי. באותו האופן, אנו יודעים מהם הנושאים שמציקים לנו ובכל-זאת אין הדבר מחולל את השינוי לו אנו כמהים.
התנהגויות רבות שאנו חשים כי מזהמות את חיינו קשורות לחוויה של הילד הפצוע שהיינו, אנו רואים את העולם דרך מסננת חויות ותבניות אמונה שהוטבעו בילדותינו. זאת הסיבה כי אנו מוצאים את עצמנו משחזרים מערכות יחסים ומתקשים ללמוד משגיאות העבר או לקחת אחריות על חיינו. פסיכותרפיה נותנת ביטוי ולגטימציה לרגשותיו, פחדיו ותקותיו של האדם ובכך עוזרת לו להתחבר ל"ילד הפנימי". מקור - http://www.neomibar.com/articles/inner-child.html
כשם שתחבוש ותגונן על פגיעה גופנית, אדם החסר ערכה עצמית ימצא עצמו נמנע מכל דבר העשוי להגדיל את כאב הדחייה העצמית. כך קורה שלפגוש אנשים, להתראיין לשם קבלת עבודה, להפעיל לחץ לשם השגת מטרה כלשהי הופכים למשימות בלתי אפשריות, משום שכל הזמן מקונן הפחד מכישלון.
אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הינו קיומה של מודעות עצמית. קיימת בנו היכולת לעצב זהות, לגבש דימוי עצמי חיובי או דימוי עצמי שלילי. חשיבותו של דימוי עצמי חיובי ניכר בכל תחומי חיינו החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק וכלה באם נבחר לרקוד במסיבה או להסתכל מהצד. מצבים רבים כגון דיכאון, חרדה, התמכרויות קשיים זוגיים ועוד קשורים קשר הדוק לתחושת דימוי עצמי נמוך.
התנהגויות רבות שאנו חשים כי מזהמות את חיינו קשורות לחוויה של הילד הפצוע שהיינו, אנו רואים את העולם דרך מסננת חויות ותבניות אמונה שהוטבעו בילדותינו. זאת הסיבה כי אנו מוצאים את עצמנו משחזרים מערכות יחסים ומתקשים ללמוד משגיאות העבר או לקחת אחריות על חיינו. פסיכותרפיה נותנת ביטוי ולגטימציה לרגשותיו, פחדיו ותקותיו של האדם ובכך עוזרת לו להתחבר ל"ילד הפנימי".