אני לא בדיוק יודעת באם זה המקום לפצוח בנושא של" דו קיום" ומה בעצם אני מבינה בזה? כלום ! זה באמת נושא מסובך. אבל לראות כיפות ליד כאפיות למכירה, באותו דוכן בשוק בנצרת העיר, גרמו לי לחשוב על זה....
אין לי הרבה תובנות לסדר פסח ,פרט לתובנה המאד ישנה שלי ,שההגדה תקוצר ומיד ,ונגיע כבר ל"שולחן עורך"! המצות, החרוסת והביצים שאני תוקעת, טרום הארוחה ,ממש מחסלים את כל נסיונות שמירת ה"פיגורה", הלא שמורה שלי~
כששואלים אותי ,כמה ילדים יש לך ,אני עונה ,שניים.מי שמתעמק מתוודע לעובדה שהם מאומצים.הם אומצו בתהליך שנקרא "אימוץ פתוח".הייתי בחדר הלידה יחד עם האמהות הביולוגיות של שני בני.הנשים הכי חזקות שאני מכירה.המתנות הכי גדולות שאפשר לקבל.אני חבה להן חוב מוסרי וחברתי,לעולמים.הן עזרו לי להיות אמא. תודה לך אמריקה שאפשרת לי את החיבור אליהן
הזהות האמיתית שלי , פרוצה ופתוחה לכל דיכפין. אלפי תמונות שלי בפייסבוק , לינקים לכל הוויה אפשרית שלי. זה מה שיש! קבלו או עיזבו! מנגד מסתבר שיש בעולם הוירטואלי דמויות שבוחרות להשאר אנונימיות לחלוטין. אני מזהה תוך קריאה את השנינות , את היכולות הכתיבה את הסטאטוסים המדליקים מעל גבי הפייסבוק, ובכל זאת אין לי מושג מי האשה הזאת , סירבה למפגש . ואני אחרי הכל,בת 54 ,ישראלית מבקרת בארץ ,אוהבת אנשים לא וירטואלים ותמיד באה ממקום של אהבת האדם ,אז אני שואלת למה?על מה ובאם את אוהבת למה כל כך את פוחדת?
בורכתי בארבעה הריונות לתינוקות ,שניים של אחיניותי שירן ושביט , שניים של בנות של חברות שאמורות להוולד השנה, אחת של חברה מגיל 16 ,איטה, לאלינור והשניה, חברה מגיל 24 ,שלי, לסאלי ,מלוס אנגלס, הראשונה אילנור סירבה לקבל מתנה קטנטנה טרום לידה, השניה פה בלוס אנגלס עיצבה את החדר עם מצעי יוקרה, וילונות, נברשת קריסטל וחוגגת את ההריון במסיבת טרום לידה ,Baby Shower