כל מי שמגיע לסן פרנסיסקו מבקר את הגשר המוזהב שהוא חובה לביקור, אבל לא כולם טורחים לחצות אותו - ולהגיע לעיירת הדייגים הפסטורלית סוסליטו (Sausalito) מחירי הבתים שם הם מהגבוהים בקליפורניה. לכן העיירה היא איזור מגוריהם של עשירי האיזור, אומנים, מסעדות ים נפלאות, עיירה מתוקה לבילוי של שעות כיפיות. אני מציעה לטייל במרינה. לעבור בין כל החנויות הקטנות והקסומות. ברחוב הראשי דוכן לגלידות עם טעמים מיוחדים. יקרי קלוריות ומלאי טעמים. שרק נהנה~אין ספק שלהתחיל פוסט דווקא עם העיירה סולסליטו כשחוזרים מסאן פרנסיסקו זה מבחינתי לבחור את פנינת הטיול. אני אמשיך בפוסט הבא לטייל איתכם בסאן פרנסיסקו שהיא העיר המעודפת שלי בחוף המערבי של ארצות הברית.

מעניין מה יעלה בגורל שכמותי , בלוגרית שכותבת בעברית. שאולי היא עברית של שנות ה80 ואתם לא תמיד מבינים . ועל זה אני מה זה מנסה לכפר בצילומים כייפים. בכל אופן ,לחטאי הצטרפו מילות כמו, יורדת ,מהגרת והיא בעצם מאמריקה? האם הסכם ההסגרה יחול על עבירות פתיחות הפה שלי? האם חוק השיפוט יחול עלי כישראלית או כאמריקאית? אני חייבת עורך דין מישהו מכיר מישהו? טוב אסתום. זול יותר.

בכל המסעות שלי בעולם והיו לי כמה.. מחייכת לא חשבתי שאטייל מהכיוון היהודי שלי. האחים הדוסים שלי יכעסו על ההצהרה הזאת. מקווה שהם לא קוראים פה. חלק מהחוויות החדשות שלי במסעות דרך המצלמה, היא ההתוודעות המחודשת לשורשים. יש משהו בלעמוד מול בית הכנסת הגדול בעיר זרה כלשהי ולקרוא כיתוב בעברית. כך קרה לי כשהגענו לכניסה של טולדו, שם מתנוססת אנדרטה עם כיתובים בעברית ,ספרדית וערבית.כמובן שהכיתוב בעברית הוא זה שריגש וביקשתי בהתלהבות ממארחיי לעצור בצד ,על מנת שאוכל לצלם ולהצטלם ליד. טיול יומי ממדריד שאני שמחה שלא וויתרתי עליו. הצילומים כולם צולומו על ידי, ללא עיבוד ,כמו שהם. מגישה לכם. בכייף~

בהרבה מדינות בעולם קיימת עיר בירה שהיא לאו דווקא העיר המבוקשת ביותר מבחינה תירותית, כמו מדריד וברצלונה שבספרד. תל אביב ,שהיא המקום הראשון האורבני -תירותי וירושלים מקום ראשון לאומי-היסטורי. ניו יורק מקום ראשון מכל הבחינות. רומא ששומרת על מיקומה הלא מעורער כפי שפריז ואמשטרדם עושות זאת. קיימות עוד ערים רבות שאני זקנה מדי בכדי לזכור. את הנקודה הבנתם. מדריד לא מוותרת, ולדעתי בצדק,לברצלונה. ברצלונה משווקת את עצמה כעיר חתיכית וסקסית . קורס צילום מדהים פיתה אותי להגיע למדריד. אנשים מכל העולם שמצלמים תצלומים לפי נושאים. תחרויות קטנות ומגניבות. אני צלמתי ועכשיו אני מדווחת. אתם הרוותם. חגורות? יאללה ,המראנו!

מכל המקומות בעולם לפגוש במכרה ישראלית חדשה, שאת מתוודעת להיותה אם שכולה, דווקא במיאמי ודווקא על יאכטה מפנקת. הוויה כל כך קוטבית . אך כאלו הם החיים. קוטביים, נזילים ומהירים. השכול לצערנו הוא השינוי. האובדן, הוא המדריך לידיעת עצמך. אני מודה ליפה מאיר ,על הפתיחות, על השיתוף. מי יתן ולא תדעי יותר מצער. אישה יפה. יפתי.