פרויקט סבתא הוא ההזדמנות הכי טובה שנקרתה בדרכי מזה שנים - על כל מה שלא יוצא לי להודות בקול רם, על כל הזיכרונות שנחרטו ושעוד ממשיכים להיצבר - מבצע סבתא ראוי ביותר
בין הכנות בגן ליום המשפחה לבין מחשבות על פורים עלה בי הרהור שרוב השנה נמצא במצב רדום. השאלה היא האם אי פעם אתרגל לתפקידי כאמא, וארגיש נוח במלבושיו, שכאילו עדיין גדולים ממידותיי??...
אולי די עם המירוץ לטבעת? אולי לפחות תעצרו לרגע ותחשבו למה בכלל אתן רצות והאם לשם אתן רוצות להגיע? אולי כשתפסיקו לרוץ תוכלו למצוא? ומה? באמת יהיה כל כך רע אם פשוט תמצאי מישהו שיהיה לך טוב איתו ותחיי לצידו את כל החיים בלי טבעת ובלי שטר מכר מהרב??
גירושין נוסח שנות האלפיים הם כבר ממש לא מה שהיה פעם. יחד עם זאת, הם קורים במעגלים משפחתיים שלא כולם תוצרת אותו השנתון... מה שכבר עלול לסבך את העניין, אבל לא אמור לשנות אותו.
ההריון הזה הוא רק תירוץ. הרי את כל מה שכתוב כאן ידעתי כבר קודם, אבל כמו שלזקנים מותר להגיד גם דברים בחוסר טקט, בהריון הרביעי קניתי לעצמי את הזכות להגיד בקול את מה שהשתיקה היתה יפה לו קודם.