למרות שכבר ממש בא לי שייגמר, נדמה לי שסף המוכנות שלי שואף הפעם לאפס... אולי זה רק אצלי, אבל נדמה לי שמוכנות ללידה נמצאת בגרף יורד עם כל הריון והריון...

פוסט אורח של האיש שלי שהסכים לבוא אתי להופעה, ושיש לו ערך רב במיוחד לאור הסדק שהוא חושף שנפער בהתנגדות האקטיבית שלו לשלמה... אה! וגם כי הוא ויתר לכבוד ההופעה הזו בשבילי על אותו המשחק עם 22 האירופאים המתרוצצים על הדשא שפירשן שלמה אחר בעודו עסוק בחיבוק ו'נה-נה-נה' עם שלמה המלך

בוקר ארוך במספרה, בשילוב עם החום בחוץ והלחץ בפנים עזר לי להבין למה רוב הספרים הם גברים, פשוט כי אם היו נותנים לי לעמוד כל כך קרוב לראש של שכנותי לכיסא הספר עם מספריים מושחזים הייתי מוצאת להן שימוש אחר לגמרי מהמקובל...

לכבוד כניסתי לחודש שמיני, לתיקון החופשה הקודמת ולניצול הרגע האחרון שבו עוד יש את מה שנקרא "שנינו" , יצאנו לסופ"ש LUXURY, ולמרות שאני בדרך כלל נמנעת מהמלצות כאן, הפעם אני לא יכולה שלא, ואם מישהו נוסף ייהנה מההמלצה אז אני אפילו מנצלת את האפשרות להפוך את ה'בזבוז' לעוד יותר נוח...

בהיריון כאילו מוכתב לנו מלמעלה שעלינו למסור את גופנו למשך התקופה לרשות הכלל וידיו המלטפות. אפשר להלחם בזה. אבל מצד שני, יש גם ככה כל כך הרבה מלחמות קשות יותר וצודקות יותר, שאולי, בעצם, זו בכלל לא הדרך...