אומרים שהאהבה מחכה מעבר לפינה, אבל כשהיא מחכה 16 שנה זה מפתיע. כל מה שאני אוהבת אצלו היום אהבתי גם אז, אז ממש מזל שהיא חיכתה...

רציתי לעזור, בימים המטורפים האלה, ולא מצאתי איך. בסוף גביע גלידה, ילקוט אחד ושלמה ארצי הראו לי את הדרך הפשוטה לכך.

התלבטתי המון אם לעלות על המטוס לקירגיזסטן- מה עם הבנות? והעסק? והטילים? בסוף יצאתי - כולם שרדו ואני קיבלתי מתנה לחיים. I had the time of my life.

היא הופכת את היום והלילה, החדר מבולגן כאילו גרה בול להקת טרולים - ושתפנה מהשולחן? למה מה קרה?! החופש הגדול כאן - איך עוברים אותו בשלום עם המתבגרת (או המתבגר), במיוחד אם את אמא שעובדת מהבית?