׳מה הטעם? גם ככה אי אפשר לשנות כאן כלום...׳ חשבתי לעצמי כל השבוע תוך כדי שעשיתי הכל כדי להבין איך לשנות בכל זאת. מסקנה - להמשיך לנסות ולמצוא שותפים לשינוי. ועדיף שותפות.

אז למרות שאיחלו לי אונס ושהבנות שלי ישחטו לא השתכנעתי לוותר מזון מהחי, אבל כן למדתי הרבה על אוכל השנה, ואפילו מצורף מתכון בריא-בריא שילדים אוהבים

יש יותר מדי עומס יומיומי על כתפינו, בטח על אלה של אישה באמצע הריון. אז נסענו ליום ספא, ״ זה לא פינוק״ אמרה לי פעם זקנה תאילנדית חכמה...

למה כשאיזו nobody משתינה על הדגל כולם נרעשים אבל זה בסדר לחבר כנסת לחרבן על ההמנון???

תכל׳ס, אנחנו הרי לא גנרליות, לא ניהלנו אף מלחמה (חוץ מאחת כושלת) ותפקידנו הוא לדאוג לילדים – אז מה כבר יש לנו לתרום לשיח על ביטחון??