בפעם החמישית בחייה, מורן כותבת מכתב לתינוקת שבבטן. שתדע, שאפילו לפני שהיא ראתה את פניה לראשונה, היא כבר מבטיחה לה אהבה וחיבוקים לכל החיים

ועדת השחרורים אישרה שחרור מוקדם, המחוזי ביטל. למרות שהיא אישה, דווקא סבבה לי שאלון נשארת בכלא. המסר- את נמדדת לפי מה שאת עושה, לא לפי איך שעשו אותך.

שנים ניסיתי להיות מופת האישה הטובה, ואני מכירה עוד רבות שכמוני ניסו. אבל למרבה האימה, המודל, כך מסתבר, הולך ומשתנה לנגד עינינו, הולך ומחשיך.

או בראשת ממשלה? או ראש ממשלה עם ג׳ל? כלומר, למה לא לנסות משהו אחר אחרי שנים של קרדיט לאדם שלא עשה כלום ולקח אותנו צעד אחרי צעד אחורה?!

אני יודעת שיש טרנד כזה ׳לצעוק את החלומות׳, אבל לא הולך לי אפילו בלחש. בינתיים מסתפקת בצעדים קדימה ומבטים לאחור, זה הביא אותי עד כאן ומעניין לאן הלאה...