ערימות בגדים של כמה ימים הצטברו להן בנחת בסל הכביסה - ואם אודה על האמת גם בסביבותיו - בחדר האמבטיה שלנו. חיכו לרגע של מוטיבציה וזמן להתייחס אליהן. כשסוף סוף הגיע הרגע המיוחל ליקטתי את כל פרטי הלבוש הלבנים אל המכונה, הוספתי אבקה, מסיר כתמים ומרכך, ולחצתי על כפתור ההפעלה. (בהערת סוגריים אציין את תשומת ליבו של אישי היקר לכך שנשים המעוניינות להדגיש את טרחתן נוטות להרבות בפעלים במקום לציין בפשטות: כיבסתי. לא נעים להודות אבל הוא צודק.) ובכן, לחצתי, אבל הפעם באמת לא כיבסתי. המכונה שבקה חיים...
הדבר השני המפתיע היה חרדת הקודש שאפפה את כולם בזמן הקידוש. ידיים שריריות מתוך גופיות ג'ינס קרועות הורמו בבת אחת לכסות על הראשים. רק לפני שנייה הידיים האלה החנו אופנועים.הרב התחיל אומר את הקידוש.