מתי התחלנו לשפוט מצבים על אוטומט, מתי התחלנו לכופף את הערכים שלנו כך שיתיישרו עם התווית שבה אנחנו מתייגים את עצמנו? מתי נשפוט עם הראש ולא מהבטן?
תכננתי המלצה יומית, אבל לא הגעתי לזה כבר יומיים. כפיצוי קחו המלצה על סופר ושלל ספריו, לבני נוער, אבל לא רק. היום על הכוונת - ריק ריירדן
ספר מומלץ אחד בכל יום מימות שבוע הספר. והיום "קסם בשולי הדרך", אילונה אנדרוז
ספר מומלץ אחד בכל יום מימות שבוע הספר. והיום "שקרים קטנים גדולים", ליאן מוריארטי
ספר מומלץ אחד בכל יום מימות שבוע הספר. והיום - "כל מה שלא סיפרתי", סלסט אינג









