פאולוניה/תערוכת יחיד לאמנית אתי גדיש דה לנגה "ריקה מכל מטען אל גן העדן מפליגה ספינת ירח" דוהקו (מתוך 'אומרי שיר על סף המוות' , תרגום יואל הופמן) פתיחה חגיגית: 6.6.2019 בשעה 20:00 בגלריה פריסקופ רח' בן יהודה 176 תל אביב אוצרת: טל רואי דה לנגה אוצרת התערוכה
סיגל מילר – תערוכת יחיד Touch Me פתיחה חגיגית :יום חמישי 30.5.2019 בשעה 20:00 באברהם הוסטל רח' לבונטין 21 תל אביב אוצר: עמית רון נולדתי בחיפה ב 1965, ונדמה לי שמרגע שהצלחתי לאחוז בעיפרון ובצבע, נולדה בי התשוקה לציור, תשוקה שתפחה והתעבתה עם השנים עד, שהקיפה את כל כולי, ובלעדיה כיום אין לי חיים. כתם נושק לכתם, המכחול שבידי טובל בצבע ומצייר, לעיתים בנגיעות רכות, מחושבות, מהססות, ולעיתים, עת מצליחה להשתחרר, ולהסיט את המחשבות הצידה, הוא מקבל כביכול חיים משלו, שהופכים אותו לדומיננטי, או אז, הוא צובע את הבד בכתמי צבע סוערים, במשיכות צולבות ומהירות, ולעיתים אף יוצר נזילות צבע מדופן אחד של הבד עד דופנו האחר. ללא המכחול והצבע אין לי חיים, האמנות היא אחד הצבעים הכי חזקים ומשמעותיים בחיי, כאשר כל יצירה מחייה אותי מחדש, ויוצקת בי כמויות בלתי נדלות של אושר מסוג אחר, אושר שגורם לי לחוש שאני עפה, עפה גבוה כל כך.
חנה אשהיים תמונות התערוכה משקפות את הטופוגרפיה המשתנה בנוף האורבני. נוף נטול טבע. מרחבים שבירים. הפסבדו-נופים שבתמונות הם רשמי מתחים, שהשתחררו אל הבד מתוך מלחמות ומשבי רוח פוליטיים, לעתים עזים. לפעמים, תהליך היצירה שקט יותר, אינטימי משהו. חיכוך בין התבוננות פנימה ומבט אל החוץ מבעד לדלתות פרוצות וחלונות שקופים, מהלכים בלתי נמנעים, בלתי ניתנים לעצירה. ובתוך כל אלה-הדמות במראה תובעת התמודדות יומיומית וכמובן, אסתטיפיקציה. התמונות הקטנות מבקשות מהצופה קריאה קרובה, התייחסות טקסטואלית, כמו דף בתוך ספר. התמונות, כשלעצמן, מבטאות חיפוש וחושפות את הארכיאולוגיה של הציור. התהליך הוא התוכן, הוא הטקסט. ולעולם פרום, פרוף, פרגמנטרי ופתוח לפרשנות. אשהיים נעה בין המופשט לפיגורטיבי במעין ריקוד חושני ועוטף. בסידרה המופשטת והאקספרסיוניסטית, היא מתנסה, בין היתר, בגווני הצהוב, ומציגה בפני המתבונן אור אחר, מעורר ומרגיע כאחת. אמנותה ניחנה בטכניקה מורכבת, המתקשרת עם הצופה ומשפיעה עליו. היצירות מסקרנות, מרגשות ומעוררות מחשבה.האמנית בפייסבוק: Hannah.aschheimאוברי סוסקולני יצירותיו של האמן בתערוכה הנוכחית, מייצגות את הדיאלוג בין האמן, המודל, הסטודיו והסביבה, והמתחים האינטימיים בין גורמים אלו. הדיאלוג בא לידי ביטוי גם בהעמדת הצבעים ובמתח שנוצר ביניהם. בחלק מהתמונות, הדיאלוג הוא בינו לבין המודל ומתמקד בעיקר בתקריב דיוקן. תמונות אחרות של הדמויות שבסטודיו מבטאות את יחסיו הקרובים של האמן והדיאלוג בינו לבין המודל והסביבה האישית שלו. אך בתמונות אחרות הדיאלוג הוא בין האמן, הסביבה והאנשים בתוכה, תמונות שבהן נבנות סצנות דמיוניות שההשראה להן באה משירה, פרוזה ועוד. תמונות נוף רחב, פתוח, מציגות דיאלוג פנימי של האמן עם הסביבה.מחוויות שצבר ממקומות ותרבויות שונות בעולם, האמן מתמקד בפשוט ובארצי, בדמות האדם. לדבריו, "הציור מאפשר לי להיות בדיאלוג נטול מלים עם הקהל הצופה ועם האובייקט שאני מצייר. תהליך יצירת התמונה נותן לי כוחות להתמודד עם האתגרים האינטלקטואליים ולהביע בציור רגשות אישיים שלעתים קשה לי לבטא במילים." לסוסקולני טביעת יד ייחודית והוא יוצר את דמויותיו לא מהזיכרון, אלא מחוויות היומיום בסביבתו האינטימית ובסביבה הרחבה.האמן בפייסבוק: Aubrey.soskolneבתערוכה ייחודית זו, מציגים האמנים דיאלוג בין הציור הפיגורטיבי והמופשט. האם הם מנוגדים או משלימים זה את זה? סוסקולני ואשהיים בונים יחדיו דיאלוג מתמשך, שנבנה במהלך שיחות ביניהם בשנה האחרונה על הדרך האישית של כל אחד מהם לאורך שנות יצירתם האמנותית.
רומן עם נוף ארצישראלי -תערוכת יחיד נפתלי סלומון בגלריית "הציפור הכחולה" רח' רוטשילד 75 פתח תקוה אוצרת :שרה רז יו"ר עמותת אמני פתח תקוה פתיחה חגיגית: מוצ"ש 13.4.2019 בשעה 20:00
סלאח אלקרא, חיים בירן, מוטי דריאל, סולומון לבייב, יוסי לובלסקי, רותי סגל, מיכה שטייגמן, גדעון שני. גדעון שני