במרץ האחרון (2017) התקיים בתל-אביב סמינר מיוחד במינו: מלאני ג'וי, ד"ר לפסיכולוגיה מארה"ב, וטוביאס ליניארט, קואוצ'ר ואסטרטג מבלגיה, שניהם פעילים למען זכויות בעלי חיים, העבירו סמינר של יומיים שנושאו: הסברה טבעונית אפקטיבית. הסמינר התקיים במסגרת שבוע הרצאות ברחבי הארץ של מלאני לרגל השקת ספרה שתורגם לעברית "הפרה שבחדר". היה מחכים ומדהים למדי, קיבלנו שפע של מידע ותובנות, שקומץ מהן מובא כאן.

בפסח, שקוראים לו גם חג החירות, כשאני אוכלת מצות ונזכרת בסימבול החשוב, אני עושה זאת מרצוני, אז מדוע יש צורך לכפות את זה בכוח ובצורה של איסור? ונשאלת עוד שאלה יותר מטרידה: האם יכול להיות שנוצר כאן עיוות וכל זה קורה כיום למען רווח כספי ומתוך אינטרס כלכלי? שהמנהג המסורתי סטה סטייה חמורה מן הדרך? כי בצורה בה זה נעשה זה די הורס אצלי את הרצון להזכר במה שהיה. ואם המציאות היא שבשם אותו מקרה שקרה לבני עמנו כשברחו על נפשם אל החופש כשהצוררים בעקבותיהם ועשו מה שעשו כדי לשרוד, מדינה שלמה צריכה לעבור כפייה בלתי נעימה אז אולי אנחנו לא באמת חופשיים?

מומלץ לשים את הסטיגמות בצד, בישול טבעוני, כמו בישול מן החי יכול להיות יקר או זול, משמין או מרזה, משעמם או מעניין, טעים או לא טעים, תלוי איך מבשלים, אילו מרכיבים מכניסים, איפה קונים. ההבדל הוא שבבישול טבעוני לא מנצלים בעלי חיים ולא הורסים את הפלנטה, בבישול טבעוני הסיכוי שהוא יהיה בריא יותר גבוה בהרבה וזה כבר הוכח מחקרית, אכל טבעוני אינו כולל אנרגיה של סבל, וניצול ואין את ההדחקה שרוב האנשים שומרים בתוכם שהיא בפני עצמה גורם פסיכולוגי שעלול להביא בעקבותיו סימפטומים פיזיים לא פשוטים.

השנה בה קראתי את הספר "מבשרי השחר" היתה 1995, זו היתה השנה בה התחלתי את המסע הרוחני שלי. חמש שנים מאוחר יותר הפכתי לצמחונית ו-18 שנים מאוחר יותר לטבעונית. גם לאחר המעבר לאורח חיים טבעוני, לקח לי כשנה וחצי עד שמשהו התחבר במודעות שלי וגרם לי לראות את הקשר ההדוק והעמוק בין דרכי הרוחנית והבחירה באורח חיים טבעוני, ולהבין את חשיבותה של הטבעונות כגל רוחני שמשנה את פני האנושות. ובהקשר הזה הנה סיפור אגדה על פלנטה ארץ....