הספר במילה אחת – תשוקה. תשוקה לצבעים עזים, מכחולים, קנבס, שתייה, אשה אהובה, ובעיקר לאמנות.

סיפור שמורכב מסיפורים קצרים. מקסים אבל אחכה לגרסה המלאה שלו, בתקווה שיש

לא מדובר בספר שואה רגיל אלא ספר שירה, מניפסט פילוסופי

לקום בוקר אחד ולגלות שאת בכלל לא מי שחשבת. או לפחות חלק ממך. זה לא רומן בדיוני, זה סיפור החיים של ג'ניפר טגה

לא אהבתי, הסיבות בפנים אבל הנה שאלה: איפה הקווים האדומים בכתיבת ביקורת ומה עם המחויבות לאמת פנימית ומה המחיר שנשלם בשביל האמת הזו