יום אחד ד. נכנס לחדר ותפס אותי צופה בויוה פלוס "את לא חושבת שזה מנוון לך את המוח", כל אחד והפורקן שלו, להם יש כדורגל ולי יש את ויוה פלוס, לשעות שבא לי להתנתק, בהתחלה עניתי "אני מרגישה שזה יותר בקטע אנתרופולוגי, אני ככה לומדת על ברזיל וגווניה" ואז הגיע הז'אנר התורכי והמנצח, ליד הטלנובלות התורכיות הצעירים האמריקאים נראים לי כמו "זקנים חסרי כל" .
בזמן שהראה לי את הדרך ממש הייתי נבוכה כי הוא זמר מוכר ואני לא מצליחה להיזכר בשמו , אמרתי לו שהוא ממש נחמד ושיידע שהוא עושה עכשיו "מצוות ראש השנה". שאל אותי מה יש לי ברחוב נחום וסיפרתי לו שאני הולכת לנחם ואני חייבת להגיע בזמן .הוא הציע שאחנה בחניון הקרוב כי בוודאי אין שם חניה . אז הודיתי לו ושאלתי כמו ילדה קטנה " נכון אתה זמר מוכר? " אני מצטערת אני לא זוכרת את השם שלך . הוא חייך לחץ את ידי וענה בחיוך צנוע ביותר .....
בדרך חזרה הבייתה שוב נפלה לי השרשרת אך הפעם הצלחתי להסתדר לבד( חייבת ללכת למתקן אופניים) ונזכרתי איך הבת שלי אמרה לי שאני לא קולית ואני חושבת שאני כן. שהיא תגדל ב"ה ואני אהייה סבתא ( יש כאלו שכבר היום קוראים סבתא מאיה) היא תסתכל אחורה בשנים ותבין שאני הייתי ממש מגניבה כי איזו אמא נוסעת עם הבנות שלה ושמה מוזיקה בפול ווליום ועושה סיבוב אקסטרה בכיכר בורכוב במקום לפנות בקק"ל ישר הבייתה ולפעמים יותר מסיבוב אחד ,אהה איזו?אז נכון אני כבר לא מגניבה ומזמן לא יצאתי למסיבה טובה והמקומות היחידים שאני רוקדת בהם חוץ מבבית זה חתונות פרק ב' ובר מצוות נו שויין אלה החיים.....
היא לא אוהבת יותר מידי גינה ורחבה, היא רוצה להיות בבית, שלא כמו אחיה ואחותה הגדולים והם כבר דיי עצמאיים. אז לפעמים אני נחה ... מה נחה ? צועקת עליי חברה שלי בטלפון שהיא בשיא של הבלאגן ואני צוחקת ואומרת לה כן, כן זה יגיע גם אלייך, גם את תנוחי .....